עריכת הדף "רובע חזקיהו - נחלת חב"ד" (פסקה)

===השימוש והתמורות בנחלה לאורך השנים===
לאחר רכישת הנחלה, פעל אדמו"ר הרש"ב להקמת ישיבה חב"דית בנחלה החדשה שנרכשה, ושלח לשם כך את הרב [[שלמה זלמן הבלין]] עם קבוצת [[תמימים]] מליובאוויטש, והיא פעלה במקום החל משנת [[תרע"ב]] ועד לפריצתה של [[מלחמת העולם הראשונה]] בשנת תרע"ד, כאשר תלמידי הישיבה גורשו מארץ הקודש, ובהמשך הבנין הולאם והיה נתון בידי הממשל המקומי.

כ-15 שנים מאוחר יותר, בעת [[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש]] הוא ביקר גם בנכסי רבותינו נשיאינו בחברון, ובהם בבית רומנו שנקרא אז 'בית המשטרה', כשהרבי עומד מחוץ לבניין ומביט בו ממושכות ולאחר מכן עבר בחצר וקיבל סקירה מאת המלווים על הפקעת השטח ומצבו הנוכחי{{הערה|1=[https://col.org.il/news/49423 הרב הליטאי מתאר ברגש את ביקורו של הרבי בחברון].}}.

ימים ספורים לאחר מכן, ב[[פרעות תרפ"ט]] עלה הכורת על היישוב היהודי בחברון כאשר ערביי המקום רצחו ופגעו באכזריות רבה ביהודי חברון, וכל בתי היהודים נשדדו, נבזזו ונהרסו. היחיד שלא הוזק בפרעות אלו היה - בית רומנו. הבניין נשמר במתכונתו המקורית עד לשנת תרצ"ד, אז התחילו הערבים לבנות בחצר הבניין שורת חנויות.

כשנודע הדבר לרבי הריי"צ, שיגר מכתבים לכמה אישים חשובים בארץ ישראל, ביניהם גם לרב [[אברהם יצחק קוק]], וביקשם למנוע מהערבים לבצע את זממם. אולם הם לא הצליחו למנוע זאת ורחבת החנויות נבנתה בשטח הצפוני של החצר, שם הן קיימות עד היום הזה.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ לר' שמעון הויזמן, הוא פעל להעביר את הנחלה על שם רבותינו נשיאינו במסמכים הרשמיים{{הערה|פעולה שהושלמה רק בשנת ת"ש, עשר שנים לאחר שקיבל את ההוראה (בחנוכה תרצ"א).}}, ולדאוג להשכיר את הנחלה על מנת לשמור עליה.

במהלך השנים בהן לא פעלה קהילה יהודית בחברון, נכבשה הנחלה בידי הערבים, ושכן בבית רומנו בית-ספר ערבי גדול, על חלק מהשטח היו בנויות חנויות של הערבים{{הערה|השוק הסיטונאי נבנה על השטח שלוש שנים לפני מלחמת ששת הימים.}}, ובחלק גדול ממנו מוקמה התחנה המרכזית של חברון הערבית.