עריכת הדף "קטנות אבא" (פסקה)

==הרחבה==
בתורת החסידות מבואר כי המזון הגשמי שנותן לאדם כח וחיות, אינו אלא ביטוי חיצוני לחיות האלוקית הטמונה בתוכו{{הערה|תורת האריז"ל על הפסוק "כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם. לקוטי תורה להאריז"ל פרשת עקב. התבאר בדיבור המתחיל 'ששת ימים תאכל מצות' לקוטי תורה ויקרא דף צו.}}.

בתוך כלל סוגי המזון, הלחם מורה על [[מוחין]]{{הערה|באמרי בינה (שער קריאת שמע ע' נב) מבואר כי התלמוד נקראת לחם כמאמר רז"ל "דגנך זה תלמוד כו'", והוא עיקר המזון לנשמות שנקראו אדם, וכמו שכתוב "לכו לחמו בלחמי", וכמו שכתוב "ותורתך בתוך מעי", (וכמו שמכריזין בגן עדן "אשרי מי שבא לכאן ותלמודו שלמד בעולם הזה בידו", כי התלמוד הוא מזון לנשמות בגן עדן). ראו ביתר הרחבה בערך [[לחם]].}}., והמצה בפרטיות מורה על כח החכמה כפי שהיא בבחינת [[ביטול]], שהרי יש בה את כל התכונות של הלחם אלא שעושים אותה בצורה כזו שלא תחמיץ ותתפח{{הערה|דיבור המתחיל 'ששת ימים תאכל מצות' לקוטי תורה ויקרא דף צו. וראו סידור עם דא"ח שער המצות רפה, א. שער האמונה בתחליתו.}}. 

על כח החכמה נאמר "פנימיות אבא הוא פנימיות עתיק ולא ידעתי הטעם"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ה חלק ב' עמוד תתסה. לקוטי תורה נצבים מט, ד. תורת חיים שמות כג, א הערה 951. ספר המאמרים תר"ל עמוד תח (בשם פרי עץ חיים). ספר המאמרים תרכ"ח עמוד יא. ספר המאמרים תרל"א חל' א' עמוד עז. המשך מצה זו תר"מ.}}, כלומר שהפנימיות של ספירת החכמה היא פנימיות ה[[כתר]] העליון, הבחינה שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|ספר המאמרים תר"ל חלק א' עמוד רעא.}}, וגם בתוך ההבנה וההשגה בהרחבת הביאור, מונח בפנימיות עצם ההשכלה שלמעלה מהשכל, שמונח אצל האדם שכך הוא העניין.