עריכת הדף "צום גדליה" (פסקה)

==מנהגי צום גדליה==
הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר ([https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]). ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}.  ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש.

אומרים סליחות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

מוסיפים ב[[תפילת שמונה עשרה]] את תפילת "עננו". קוראים בתורה בשחרית "ויחל משה". ב[[תפילת מנחה]] קוראים שוב "ויחל" כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה, ו - נו, ח).

הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}.

על פי [[תורת הנגלה|נגלה]] צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו ל[[חורבן בית המקדש|זכר החורבן]] ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. אף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי [[תורת הקבלה]] התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי [[האריז"ל]] חשוב מאוד לצום ביום זה.

יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית{{מקור}}.