עריכת הדף "צבי מאיר שטיינמץ" (פסקה)

===שנות צעירותו===
נולד בעיר בודפשט, [[הונגריה]] וגדל בכפר בריסטער ב[[רוסיה]] הקרפטית על גבול גאליציה. אביו, שלמה דב שטיינמץ (במקור פרל), היה סוחר אמיד וחסיד אוטיניא. אימו, לאה גיטל (לבית שטיינמץ), הייתה חסידת דולינא, וסביה, ר' הערש (צבי) מאיר שטיינמץ, היה ממייסדי חסידות זו. 
ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו [[תורה]], הליכות ודרך ארץ. 

כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות [[חודש ניסן]], חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות ה[[תפילה]]. 

בהמשך שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבה]] הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. כשבגר, החל לנהוג כ'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם לימודי חול (מדעים ועוד).

[[קובץ:צבי יאיר עובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]]
כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר.

ב[[סיון]] [[ת"ש]] התחתן עם מרת דבורה אייזנברג מדברצן, הונגריה, ביתו של ר' הערש אייזנברג, ממנהיגי הקהילה החסידית בעיר, ופרומט מינדל (לבית ארנברג), שניהם ילידי העיר גארליץ שבגליציה (כיום ב[[פולין]]).