עריכת הדף "פסח" (פסקה)

==שמות החג==
[[קובץ:קריעת ים סוף.jpg|שמאל|ממוזער|300px|איור של [[קריעת ים סוף]]]]
===חג המצות===
שם החג בכל התורה{{הערה|ראה לדוגמה שמות לד, יח.}} הוא '''"חג המצות"''' (אמנם במקום אחד{{הערה|שמות לד, כה.}} מצאנו שכתוב "זבח חג הפסח" ופירושים שונים נאמרו בכוונת הפסוק.{{הערה|ראה במכתב כללי ראש [[חודש ניסן]] תשל"ו (הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים מנהגים וביאורים חלק ב עמוד תרס"ח ובתרגום ללשון הקודש בספר 'שערי המועדים' - פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30).) הערה 'חג המצות'.}}

===חג הפסח=== 
אך מנהג ישראל במשך הדורות וכן הוא בטור ושולחן ערוך (בשונה מב"משנה תורה" לרמב"ם) שהוא נקרא בשם '''"חג הפסח"'''. 
בפשטות נקרא החג בשם זה על שם [[קרבן פסח]] ועל דרך השם חג המצות.{{הערה|ואף שהקרבת הקרבן היא בערב פסח גם [[חג השבועות]] היא על שם השבועות שספרו 'לפניו' שערי המועדים פסח חלק ב' עמ' לד (עמ' 30)].}} וזה שנהגו לקרוא בשם זה דווקא יש שביארו הטעם לכך שהוא שבזמן הגלות רצו לעשות זכר למקדש שהקריבו קרבן פסח.{{הערה|עטרת זקנים, הובא במכתב כללי הנ"ל.}} 

על דרך החסידות ביאר [[לוי יצחק מברדיטשוב|הרב הקדוש מברדיטשוב]]{{הערה|קדושת לוי פרשת בא - הובא במכתב הנ"ל.}} ששם המצות הוא על שם זריזותם של ישראל ולכן בתורה מספר [[הקב"ה]] שבחן של ישראל אמנם ישראל קוראים לחג 'חג הפסח' שבזה מספרים הם את שבחו של [[הקב"ה]] על "אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים".

====פסח - דילוג וקפיצה====
[[קובץ:הרבי משלוח מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפתח בניין [[ספריית חב"ד]], מלווה את משלוח ה[[מצה|מצות]] המחולקות מטעמו ב[[ארץ הקודש]]]]
רש"י על הפסוק{{הערה|שמות יב, יא.}} "פסח הוא לה'" מפרש שקרבן הפסח נקרא על שם הדילוג והפסיחה של הקב"ה, ולכן כל עבודת ישראל בקרבן זה עליו להיעשות "דרך דילוג וקפיצה". 

ועל פי זה מוסבר בתורת החסידות{{הערה|לקוטי תורה שיר השירים ט"ו, ב-ד, אור התורה ויקרא ח"ג עמוד תשסח, דיבור המתחיל קול דודי תשל"ו (י' [[ניסן]] וי"א [[ניסן]] ועוד שם במאמרים שלאחריהם) מכתב כללי [[ניסן]] תשל"ו '''ועוד'''. מיוסד על ביאור [[הקבלה]] (סידור האריז"ל ועוד.) בבארו את שם החג בטעם הד' שפסח הוא לשון דילוג.}} שעניינו של חג הפסח הוא דילוג וקפיצה שעל שם זה הוא נקרא פסח. כלומר שהאור האלוקי שהתגלה במצרים ומתגלה בחג הפסח הוא בדילוג - לא בסדר רגיל מדרגה לדרגה, אלא באופן של קפיצה והתגלות מדרגה אחת לדרגה רחוקה שרחוקה ממנה באין ערוך, כקפיצה ודילוג בין דברים רחוקים זה מזה.

וכפי שמוסבר הדילוג שבגילוי זה מתבטא בריבוי פרטים
*בעצם הגילוי שהאיר בחג הפסח.
*בתוצאה שלה - גאולת ישראל ממצרים.
*בעבודת ישראל אז ובמצוות ועבודת החג. 
וממילא אף בעבודת ה' ובהוראות הנלמדות מחג זה.

האור האלוקי שהאיר בשעת גאולת מצרים הייתה [[אור אין סוף]] שלפני הצמצום וכלשון ההגדה "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא" לא על ידי מלאך...אלא [[הקב"ה]] בכבודו ובעצמו" ובמבואר בחסידות שהדרגה שהתגלה לבני ישראל במצרים הייתה התגלות של עצמות אין סוף (והוא לפי שבני ישראל היו משוקעים ב[[מ"ט שערי טומאה]] ומצרים היו ערוות הארץ שלכן רק [[הקב"ה]] בעצמו יכל להוציאם וכל דרגה אחרת לא הייתה יכולה להביא את הגאולה). וגילוי דרגה זו במצרים הוא קפיצה ודילוג, ושני פרטים בזה:{{הערה|ד"ה קול דודי י"א [[ניסן]] תשל"ו. וראה בלקוטי תורה טו, ב ושם ד' שני ביאורים שונים בפסח על שם הדילוג.}} 
:א. לפי שהגילוי מעצמות מכיון שהוא באין ערוך לכל גדר של גילוי לכן הגילוי ממנו הוא באופן של דילוג וקפיצה.
:ב. מכיוון שמצרים הוא ערוות הארץ ומצב בני ישראל אז היה בדרגה שפילה ביותר "את ערום ועריה" לכן הגילוי בדרגתם הייתה בדרך דילוג וקפיצה לדרגה שבאין ערוך לאלקות.

גאולתם של ישראל ממצרים הייתה באופן של דילוג וקפיצה לאחרי שהיו בני ישראל כמה דורות בגלות מצרים שמצבם היה בשפל מוסרי עמוק ביותר ועד כדי כך נטמעו ביניהם עד שכמה מהם לא רצו לצאת משם ואף על פי כן גאולתם ממצרים הייתה באופן כזה שיצאו משם ביד רמה ותוך זמן קצר הגיעו לדרגות גבוהות ביותר - [[מתן תורה]].{{הערה|מכתב כללי תשל"ו הנ"ל.}}

ועבודתם להמשיך גילוי זה היה מסירות נפשם להקריב [[קרבן פסח]] ביום י' ב[[ניסן]] שנצטוו לקחת להם [[צאן]] ולהקריבו [[קרבן פסח]] על אף שהצאן הוא עבודה זרה של מצרים ועשו זאת ב[[מסירות נפש]] שעניינה בנפש האדם היא דילוג ביחס לשאר כוחות האדם (לפי שהוא לא לפי ערך הכוחות, בפרט כשדרגת האדם נמוכה כבני ישראל במצרים).