עריכת הדף "עקשנות" (פסקה)

==בצד השלילה==
בתורת החסידות מבואר הביטוי 'קשה עורף' על פי לשון התרגום אונקלוס 'קשי קדל', שבדומה לקושי הגסות וה'עביות' של הגוף הגשמי בעורף, כך גם האדם קשה וגס רוח ועומד בתוקף על דעתו ואינו נכנס ואינו מתפעל משום דבר שיראה או שיבין, לא בצורה של בקשה ובמענה רך, לא בטענות שכליות, ולא באם יבטשו אותו - הוא נשאר בעקשנות בדעתו ולא נכנע, מצד זה שהוא עז פנים וליבו קשה כברזל.

הטעם לטבע זה אצל אנשים עקשנים, הוא מצד שורש הנשמה שלהם שהוא בבחינת עורף{{הערה|שם=תוח|1=[https://chabadlibrary.org/books/2300540811 תורת חיים שמות חלק א' פרשת וארא פב, ג].}}.

במכתב הדרכה של הרבי לאחד מתלמידי התמימים מתבטא שימשיך בלימודיו בישיבה ויספוג בנפשו רוח חסידות "ותוקף הדעת, תוקף אמיתי '''בלי עקשנות חס ושלום''', הדרוש כל כך לאיש הישראלי בכל עת בכלל, ובפרט בימינו אלה"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/1200800086 
אגרות קודש חלק ו' אגרת א'תריג].}}.