עריכת הדף "עץ הדעת טוב ורע" (פסקה)

==בתורת החסידות==
ב[[תורת החסידות]] עץ הדעת הינו המקור ל[[קליפת נוגה]], שכוללת את כל הדברים שאינם אסורים על פי תורה, ועל ידי שימוש נכון בהם אפשר להעלות את ניצוצות הקדושה שבהם ולהופכם לקדושה{{הערה|[[תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן כ"ו|תניא אגרת הקודש פרק כ"ו]].}}.

מצב זה של ערבוב מוחלט בין טוב לרע בכל הנבראים של העולם הגשמי, באופן כזה שאין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] חלק א' (בלה"ק), ליקוט ד' עמוד 115.}}, יימשך עד ל[[גאולה]] העתידה, שאז יתקיים הייעוד של "בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח"{{הערה|ישעיהו כה, ח.}}, ו[[הקב"ה]] יימחה לחלוטין את הרוע והמוות מהעולם{{הערה|1=להרחבה, ראו [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/4/13/index.htm מאמר ד"ה בלע המוות לנצח] בספר המאמרים מלוקט חלק ב', שנאמר בסיום השלושים ל[[הסתלקות]] [[הרבנית חיה מושקא]].}}.

הבירור של חטא עץ הדעת, הוא דווקא בכח ה[[דעת]] של ה[[נפש הבהמית]], שצריך לפעול עליה שתוכל להבחין בין טוב לרע ולהפריד ביניהם, ולקחת רק את הטוב שבכל דבר, אבל בכח הדעת של [[נפש האלוקית]] לא שייך כלל ערבוב של טוב ורע, והיא כלולה מטוב בלבד{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/31c.htm ליקוטי תורה שיר השירים דף לא עמוד ג].}}.

ב[[ספירות]] האלוקיות, בחינת 'עץ הדעת טוב ורע' היא [[ספירת המלכות]] שב[[עולם האצילות]], שכוללת בתוכה תערובת של 'טוב' ו'רע', היות שכאשר היא מתאחדת עם הספירות שלמעלה ממנה היא טוב מוחלט, ואילו כאשר היא יורדת לעולם הגשמי היא יכולה להמשיך חיות גם לנבראים שעוברים על רצונו של הקב"ה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/zz/yahel/2/23/695.htm יהל אור על תהלים, דף תרצה].}}.

===נגלה וחסידות===
החסידות משתמשת במושג זה גם כמטפאורה המבטאת את ההבדל המהותי שישנו בין [[תורת הנגלה]] לפנימיות התורה, ב[[תורת הנגלה]] 'מעורב' כביכול הטוב והרע, והגמרא וההלכה עוסקים גם במושגים של 'פסול', 'טמא' וכדומה, ואילו בפנימיות התורה, ובפרט בתורת החסידות, עוסקים רק בחקר האלוקות, וכל הלימוד נוגע רק בנקודות חיוביות של קדושה טהרה ורוחניות.