עריכת הדף "עיר מקלט" (פסקה)

==כיצד מתנהלת עיר מקלט==
בערי המקלט התגוררו [[כהן|כהנים]] או [[שבט לוי|לויים]]. [[רוצח בשוגג]] או במזיד, היה בורח מיד לאחר הרצח אל אחת מערי המקלט. מטרת הבריחה הייתה למנוע מ[[נקמת דם|גואל הדם]] לבוא ולנקום את נקמת קרובו ההרוג. אם גואל הדם הרג את הרוצח מחוץ לערי המקלט, היה הוא פטור מעונש.

כאשר הרוצח היה מגיע אל העיר, היו זקני העיר חוקרים את אופי הרצח. אם הרצח נעשה במזיד, היו הזקנים מוסרים את הרוצח לידי [[בית דין (הלכה)|בית דין]] על מנת לדונו ולעונשו כראוי לו. לעומת זאת, אם הרצח היה בשוגג, כלשון הכתוב: "בִבְלִי דַעַת הִכָּה אֶת רֵעֵהוּ וְלֹא שׂנֵא הוּא לוֹ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם", היה על הרוצח להתיישב בעיר המקלט עד מותו של ה[[כהן גדול|כהן הגדול]] באותה תקופה, ואסור היה להורגו. לאחר שמת הכהן הגדול{{הערה|על אורך זמן שהותו בערי מקלט (מכיון ששהותו בערי מקלט אינה רק (להנצל מסכנה של נקמה -) בכדי שגואל הדם לא יהרגנו, אלא גם '''דין''' שאם יצא גואל הדם יש לו להרגו כי אין לו דם, הוא הורג אדם הרוג) ישנם שני טעמים - '''א'''. מכיון שהכהו גדול ענינו להאריך ימיו של האדם והוא קיצר ימיו של אדם, אינו ראוי שיעמוד בפני הכהן גדול. '''ב'''. כי כפרתו יהיה על ידי מיתת הכהן גדול (מיתת צדיקים מכפרת), ודווקא במיתת כהן הגדול כי הוא זה שהיה צריך להתפלל שלא יארע תקלה בימיו, ולא התפלל, ועד אז יש לו עדיין חיוב מיתה מחמת עוונו כשיצא מעיר מקלטו אין לו דם, ולכן יש לו לשהות שם עד מיתתו של הכהן הגדול. (ע"פ פירוש רש"י במדבר לה, כה. ולקו"ש חלק ל"ג ע' 206 ואילך).}}. מיתת  רשאי היה הרוצח לשוב לעירו (לפיכך מסופר בתלמוד שאמותיהם של הכהנים הגדולים, היו מחלקות מיני [[מזון]] לשוהים בערי המקלט, שלא יתפללו על מות בניהם). אם הרוצח יצא מעירו לפני תום הזמן, לגואל הדם מותר להורגו ללא משפט. העונש של שהיה בעיר המקלט נקראת "גלות".

על פי התלמוד, עונש הגלות חל רק על מי שנהג בזהירות סבירה ובכל זאת הרג בן אדם. אדם אשר נהג ברשלנות נקרא "שוגג קרוב למזיד" ואינו יכול למצוא מחסה בעיר המקלט. מצד שני, אדם אשר נקט בכל אמצעי הזהירות ובכל זאת הרג בן אדם פטור מגלות שכן הוא נקרא "אנוס" או שוגג קרוב לאונס.

דיון בהלכות ערי המקלט, נמצא בתלמוד ב[[מסכת מכות]] פרק שני. הלכות רוצח בשגגה וערי מקלט מתוארים ב[[רמב"ם]] בספר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש פרקים ה'-ח'.