עריכת הדף "עינא דעתיקא" (פסקה)

== בחסידות ==
ישנן שלושה דרגות בעיני הקב"ה: א', "עין ה' אל יראיו" - הדרגא לפשוטים.  ב', "עיני הוי' אל צדיקים" - דרגא גבוהה כאשר ישראל עושין "רצונו של מקום". ג, אמנם היא גם עין אחת אך הינה הגבוהה ביותר והי המדבורת בערך זה: "עינא פקיחא דעתיקא קדישא"<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הריי"צ)]], תש"א־תש"ה, מתורגם ללה"ק, עמוד 33.</ref>.

לדרגת "עינא דעתיקא" ניתן להגיע ע"י בירורים ונתיתנ צדקה כמאמר "כל הנותן בעין יפה וכו'" שהיא עינא דעתיקא<ref>[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)]], [[תרע"ז]], עמוד נח.</ref>.

עין ימין ועין שמאל הן [[חסד וגבורה]], אמנם [[תפארת]] היא למעלה משניהם והיא "עינא דעתיקא"; שלפעמים נאמר "עורה למה תישן" ולעמים "הנה לא ינום וכו'" שהן [[ז"א]] ו"עינא דעתיקא"<ref>[[ספר המאמרים קונטרסים]], ב', עמוד 566.</ref>.

מובא [[כתבי הרח"א ביחובסקי|בכתבי הרח"א ביחובסקי]]<ref>עמוד מו.</ref> ש[[ימות החול]] עניינם [[תורה ומצוות]], ולכן אוכלים בשבת דגים שהן "עינא פקיחא", ומשם ממשיכים [[עונג העליון דעתיקא]] לימות החול<ref>ולהעיר ש[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|בספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]] (מתורגם) איחל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ש"'''על יד'''י... '''וקיום המצוות והרבצת התורה ברבים נזכה למדריגת עינא דעתיקא ועינא פקיחא'''...". (חלק א' ת"ש־תש"א, עמוד ט').</ref>.

החחידוש ב[[מנין]] שלא שולטת בו [[עינא בישא]] - זה על ידי הגנת ה"עינא דעתיקא".