עריכת הדף "סיפורי צדיקים - מחניים" (פסקה)

==התייחסות מהרבי לסדרה==
[[קובץ:גרשון בורקיס אצל הרבי.jpg|ממוזער|ר' גרשון בורקיס מוסר לרבי ספרונים חדשים של 'מחניים']]
היחידות בתשל"ז שבעקבותיה החלה ההוצאה לאור של הסדרה הייתה יחידות ארוכה לפי ערך, כאשר בדרך כלל אנשים היו נכנסים לרבי לדקה או שניים היחידות זכו ר' גרשון ורעייתו מרת פנינה ליחידות של שלוש-עשרה דקות, בו זכו להוראות וברכות בזכותם הוקמה הוצאת מחניים.

הרבי אמר: שהיות וכבר יצאו לאור ספרים לילדים, הרי שעליהם ללכת לאנשי המקצוע וללמוד מהם איך עושים ספרים לילדים.

הרבי התכוון לספרי ילדים שיצאו לאור על ידי אנשים שלא שומרים תורה ומצוות. אבל לרבי היה חשוב שהכל ייעשה בצורה הכי מקצועית. שנבחר את הצייר הטוב ביותר, ונדפיס בדפוס האיכותי ביותר. הרבי אפילו התעכב על עניין הנייר.
משום מה נדמה לנו שהרבי רצה שילדים חרדיים שנחשפו לספרים של אותם ימים, יקבלו מוצר יהודי באיכות שלא תפחת מהמוצרים שיש בשוק.

"הרבי פתאום אמר לנו שבמשרד החינוך עומדים לשנות את תכניות הלימודים ושעלינו ליצור קשר עם משרד החינוך ולהבין מה הם התכנים שייכנסו לתכניות הלימודים כדי להתאים את הסיפורים שלנו לעניין הזה. איש לא ידע שיהיה שינוי כזה. זה היה עדיין בימי המערך, אבל אז בגין עלה לשלטון ושר החינוך שהתמנה היה זבולון המר שבאמת רצה לשנות את תכניות הלימודים",

מספר שנים לאחר מכן, כאשר הוצאת הספרים כבר הפכה לעובדה קיימת, נכנס ר' גרשון ליחידות נוספת. בתשמ"א. ונתן דו"ח. הרבי התעניין מאוד ואפילו שאל אותי מי מפיץ את הספרים בארץ. והרבי שאל: ומה קורה כאן באמריקה. אמרתי שעדיין לא מצאתי מישהו מתאים. הרבי אמר שיש למצוא מישהו כזה ולדאוג שהספרים יופצו גם בחוץ לארץ, והם כבר יופצו מעצמם. והרבי סיים ואמר: “ס'איז א גוטע זאך און מ'דארף מפיץ וואס מערער". זה דבר טוב וצריך להפיץ כמה שיותר".

כאשר הוצאת 'מחניים' הפכה לשם דבר, ביקשה בעלת הוצאת 'שרשרת' למכור למשפחת בורקיס את הוצאת הספרים שבבעלותה. “שאלתי את הרבי וקיבלתי תשובה בכתב שהכילה שתי מילים: 'אין כדאי' כתב לי הרבי". אני דווקא חשבתי אז שזה רעיון טוב שהרי זה אותו צייר, אבל הרבי אמר שלא, אז ירדתי מזה".

במשך השנים, כל אימת שיצאו לאור ספרונים חדשים, היה ר' גרשון שולח לרבי או מביא עמו בבואו לרבי. “הייתי עובר אצל הרבי בדולרים ומביא לרבי את הספרים החדשים. פעם שלושה-עשר ספרונים ופעם חמשה-עשר ספרונים. בפעם האחרונה שהבאתי לרבי ספרונים, זה היה בחנוכה תשנ"ב. נתתי לרבי את הספרונים שתורגמו לרוסית. לייבל גרונר לקח את הספרונים ועמד להניח אותם מאחורי הסטנדר, אבל הרבי פנה אליו ואמר לו שיחזיר אותם ויספור כמה הבאתי. אחרי שהוא ספר, הרבי נתן לי דולר כנגד כל ספרון שהבאתי". בכלל, לאורך השנים קיבל ר' גרשון תשובות רבות מהרבי. פעמים רבות כתב לו הרבי 'אזכיר על הציון'. 'נתקבל ותשואות חן' ועוד.

בחוברות 'התמים' שיצאו לאור באירופה לפני המלחמה, הופיעה סדרת סיפורים בשם 'אבות החסידות'. בחוברת האחרונה הופיע סיפור שבסופו היה כתוב “המשך יבוא", אלא שהמשך מעולם לא יצא לאור, משום שהגרמנים יימח שמם פלשו לפולין והוצאתו של הביטאון נעצרה.

“שמתי לב שישנה התפתחות בסיפור ושההמשך חסר", מספר לנו ר' גרשון. “ניגשתי לספרן, הרב [[שלום דובער לוין]], ואמרתי לו שאני יודע שיש המשך ואני מבקש שייתן לי אותו כדי שאוכל להדפיס אותו. הוא ענה: 'אני לא יכול לתת לך, אני צריך לשאול'.
“תיארתי לעצמי שהוא מתכוון לשאול את הרבי ואמרתי לו: 'בבקשה. תשאל. אני מחכה'. ואכן, אחרי מספר ימים הוא ניגש אליי ואמר לי לבוא לקחת ממנו את המשך הסיפור. הדפסנו אותו אז בשם 'סוד ההצלחה'. זה ספרון מספר שישים ואחת בסדרה".