עריכת הדף "סבוראים" (פסקה)

== תורת הסבוראים ==
על פעלם התורני של רבנן סבוראי כותב רב שרירא גאון באיגרתו (בתרגום לעברית): {{ציטוטון|אף שהוראה לא הייתה, היו פירושים וסברות קרובים להוראה, ונקראו רבותינו אלו 'רבנן סבוראי'. וכל מה שהיה תלוי ועמד, פירשוהו}}. 

אכן, הסבוראים לא הותירו בידינו חיבורים כפי שהותירו האמוראים והגאונים, אלא עסקו בביאור דברי האמוראים והסברתם (וכנראה מכאן השם "סבוראים"). 
במקומות מסוימים, דבריהם אף נכנסו לתוך התלמוד עצמו (ראה להלן). בכך סיימו הסבוראים את תהליך כינוסו ועריכתו של התלמוד.

על פי עדויותיהם של כמה מן ה[[ראשונים]], בתלמוד שבידינו נטמעו כמה סוגיות סבוראיות, רובן בראשי המסכתות או בפתחם של נושאים חדשים. העיסוק הפרשני בסוגיות הללו הוא בדרך כלל באמצעות ניתוח לשוני, ולעיתים קרובות יש בו השוואה בין חלקי המסכת, והרחבה של הדיון, אך אין בו תוספות הלכתיות ועקרוניות. דוגמאות ידועות לסוגיות סבוראיות: הפתיחה ל[[מסכת קידושין]], הפתיחה ל[[סדר נזיקין]] וסוגיית המגדף במסכת סנהדרין.

קיימת דעה כי חלק מהמקומות שבתלמוד בו חלוקים [[אמוראים]], ובסוף מחלוקתם נאמר "והלכתא כרב פלוני" או "והלכתא כך וכך", פסיקה זו היא הוספה של הסבוראים{{הערה|ב"מ לוין, '''רבנן סבוראי ותלמודם''', ירושלים תרצ"ז, פרק י: "פירוש" בצורת "והלכתא", עמ' 46–53.}}.