עריכת הדף "נרות שבת ויום טוב" (פסקה)

==טעמי ההדלקה==
ה[[ראשונים]] הסבירו שעיקר מטרת הדלקת נר השבת היא לשימוש בו למאור עבור סעודת ליל שבת, ונחלקו בשאלה האם חובה זו היא משום [[כבוד שבת]]{{הערה|[[רש"י]] בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ה עמ' ב', ד"ה "חובה"; אליעזר ממיץ, '''היראים''' תכט; הגהות מימוניות, הלכות שבת, ה, א.}} או משום [[עונג שבת]],{{הערה|[[תוספות]], בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ה עמ' ב', ד"ה "הדלקת נר בשבת חובה".}} או שמא שניהם גם יחד.{{הערה|ה[[רמב"ם]], ב[[משנה תורה]] הלכות שבת, פרק ה', הלכה א', מחשיב את הדלקת הנר כעונג שבת, ואילו בפרק ל' הלכה ה' מחשיב את הנר ככבוד שבת.}}.

רבים מה[[אחרונים]] חילקו את חובת ההדלקה לשניים, ופירשו ששתי הבחינות קיימות בה, זו לצד זו.
*לדעת [[הגר"א]],{{הערה|[[ביאור הגר"א]] על ה[[שולחן ערוך]], [[אורח חיים]], תקכ"ט, א, ד"ה "שזהו".}} ההכנות '''לפני''' השבת הן בכלל כבוד שבת, ואילו '''במהלך''' השבת, מתקיים עונג שבת, ועל כן בהדלקת הנר יש משום שניהם.
*ב[[ערוך השולחן]] נכתב שבנר הדולק ליד השולחן מתקיימת מצוות כבוד שבת, ואליו בנרות המאירים את שאר הבית, מתקיימת מצוות עונג שבת.

עניין נוסף בהדלקת הנר הוא [[שלום בית]]. כלומר בלא הדלקת נר בזמנים קדמונים הבית היה חשוך, דבר שהיה עשוי לגרום לתקלות (לדוגמה, שבירת חפצים) ולמריבות, ועל כן הדלקת הנר היא צעד למניעת ערעור השלום בבית. מטעם זה נקבע שעל [[עני]] שאין ידו משגת, להעדיף לקנות נר לשבת על פני נרות [[חנוכה]] (בהם אסור להשתמש למאור), ואף על פני יין ה[[קידוש]].{{הערה|בתלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג עמ' ב', משום שקידוש ניתן לעשות גם באמירת פרשת '[[ויכולו]]', ללא ברכה על כוס יין.}} לפי טעם זה, אין חובה להדליק דווקא ליד השולחן אלא בכל מקום שיש צורך באור על מנת שלא להיתקל בחפצים וכדומה.

החובה היא '''להדליק''' נר של שבת, ועל כן אין היא מתקיימת בנר שכבר דולק, ויש צורך לכבותו ולהדליקו בשנית כדי שתתקיים בו חובת הדלקת נר שבת ('הדלקה עושה מצווה').{{הערה|בערוך השולחן, אורח חיים, רסג, י'}}}}