עריכת הדף "נץ" (פסקה)

==בתורה שבכתב, וזיהויו==
התורה מונה את הנץ בין העופות האסורים באכילה: "אֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף, וְאֶת הַנֵּץ"{{הערה|ויקרא יא, טז. דברים יד, טו.}}.

ברש"י מובאות שתי גירסאות לזיהוי של הנץ: אושטוי"ר (ostoir) ואישפרוי"ר (esparwier){{הערה|ותוספות בחולין סג, א חולק עליו: "פירש בקונט' אשפרוי"ר ואי אפשר לומר כן דהא נץ הוא מי"ט עופות ואינן דורסין כדפירש לעיל וחזינן ליה דאשפרוי"ר דריס בין לפירוש הקונטרס בין לפירוש ר"ת שלוכד העוף ואוכלו מחיים". וכן בדעת זקנים: "ואת הנץ – גם הוא אינו אותו שאנו קורין אשפרבי״ר שהרי שלשה סימנים טהרה יש לו כדמסיק באלו טרפות תלתא הדרי בכולהו ומוכחי התוספות התם דהסימן שאינו אלא בפרס או בעזניה הוי קרקבן נקלף וא״כ השלשה סימני טהרה דהוו בנץ הוו אצבע יתירה ואינו דורס ואשפרוי״ר אנו רואים בכל יום שהוא דורס בין לפירש״י שאוחז המאכל ברגליו בין לפרת״ם שפי׳ דורס ואוכל העוף מחיים".}}, ובעל הטורים מאפיין אותו כ"בעל נוצה הרבה ומנצח שאר עופות ותופשם".

הגמרא בחולין סג, א מפרשת שהוספת התורה "הנץ למינהו" כוונתה לעוף המכונה 'בר חיריא', ולדעת החוקרים כיום זהו העוף שקרוי חנקן גדול{{הערה|1=[daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=43175 התלמוד המבואר, הרב שטיינזלץ, באתר הדף היומי].}}.

הנץ מוזכר פעם נוספת בספר איוב: "הֲמִבִּינָתְךָ יַאֲבֶר נֵץ יִפְרֹשׂ כְּנָפָו לְתֵימָן"{{הערה|איוב לט, כו.}}.