עריכת הדף "נושא עוון" (פסקה)

===העלאת החיות שבעוון לשרשו===
ב[[מסכת ראש השנה]]{{הערה|די"ז ע"א.}} נחלקו בפירוש הכתוב נושא עון חד אמר נושא וחד אמר כובש וכך הוא המדה וכו' ועון עצמו אינו נמחק.

וביאר [[הבעל שם טוב]] כי אלו ג' קוין [[חג"ת]] [חסד גבורה תפארת] מתפשטין מן רום המעלות עד התהום מקום הקליפה, וחסד במקום הקדושה למעלה הוא עונג, וכשנתפשט למטה בקליפה הוא זנות, וזהו שאמרו{{הערה|ב[[ספר יצירה]] פרק ב'.}} אין למעלה מ[[ענג]] ואין למטה מנגע, ו[[קו האמצעי|קו התפארת]] בהתפשטו למטה במקום הקליפה הוא ה[[גאוה]], ו[[קו הגבורה]] למטה הוא [[כעס]] ו[[עבודה זרה]], והוא כשלהבת קשורה בגחלת זה בזה עד למעלה, רק למטה הוא בלי [[דעת]], בסוד מאמר חכמינו ז"ל{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] דל"ג ע"ב.}} נשים דעתן קלה, שהרשעים הם בחינת נוקבא דעתן קלה עליהם, ולמעלה הוא עם הדעת שנותן דעתו שיתענג יותר ב[[עבודת השם]] יתברך ולא במקום הטינופת, ובחינת התשובה הוא הדעת.

ובזה יובן נושא עון וכו' ועון עצמו אינו נמחק, כי דבר גשמיי ומאוס אינו יכול לעלות למעלה במקום שורש התענוג וכו' וכך הוא המדה, ר"ל מדת רב חסד שהוא התענוג שהוא חסד, התענוג נתלבש זה בתוך זה וכו', וחד אמר כובש וכו'{{הערה|תולדות יעקב יוסף בסופו דר"ח ע"א.}}.

על דרך זה מבאר גם [[אדמו"ר הזקן]] את הפסוק "ונושא עוון... לשארית נחלתו" ודרשו חז"ל "למי שמשים את עצמו כשיריים". דהיינו שמשים עצמו בהיותו מלובש בגוף בהשתלשלות המדרגות בבחינת [[זמן]] ו[[מקום]]. כשיריים שמלמעלה מן ההשתלשלות הנמשך לו בבחינת [[מקיף]], והיינו כשיעמיק ויתבונן בשפלותיו איך שהוא מוטבע ומלובש מאד ב[[נפש הבהמית|נפשו הטבעית]], אשר על ידי זה רחוק הוא מאוד מאור א"ס ב"ה שאינו נמשך אליו אלא בבחינת מקיף, שעל ידי זה נעשה בחינת נדכה כנ"ל, מזה נמשך שיהא הוא בטל לבחינת המקיף שעליו. וזהו לשארית נחלתו שהשיריים שהם למעלה מבחינת ההשתלשלות הם בחינת נחלתו - נחלת יעקב - נחל מלשון המשכה, דהיינו ההמשכה וההארה שמאור א"ס ב"ה ויעקב חבל נחלתו, אך הנחלה וההמשכה היא באה בבחינת מקיף בלבד, וזהו נחלה עבר על נפשנו שאינה נכנסה בפנימיות הלב להיות תוכו רצוף [[אהבה]] לה' בכלות הנפש ממש מעומקא דלבא. 

ומאחר שנעשה על ידי זה בחינת נדכה [[מרירות|יצר לו מאד]] מה שגופו ונפשו הבהמית מלבישים את הנפש ונעשה שפל בעיניו, הרי הוא בטל לבחינת המקיף שעליו ומשים עצמו כשיריים, ונמשך עליו חסד עליון להיות נושא עון ועובר על פשע שהחסד עליון מתפשט במקום נמוך יותר כנ"ל, ועל ידי זה יכול להעלות נפשו ולקשרה באור ה' [[א"ס]] ברוך הוא וקדושתו, ולצאת ממאסר ונרתק הגוף והנפש הבהמית המלבישים את נפשו האלקית שלא יהא מושרש ומודבק בהן, כי החסד נמשל ל[[מים]] ומים מנתקין סרכות הריאה כשמשקין את ה[[בהמה]]. וכך החסד גובר ומפריד הנפש האלקית מהתלבשותה והתקשרותה במאסר הגוף ליבטל וליכלל אליו ית'{{הערה|[[ליקוטי תורה]] דרושים לראש השנה סב, ב.}}.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:י"ג מידות הרחמים]]