עריכת הדף "נוטריקון אטב"ח" (פסקה)

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות ישנם שני ביאורים על משמעות צירופי אטב"ח, '''א.''' שהן כנגד עשר הספירות (דאצילות), ו'''ב.''' שהן כנגד עשר הספירות '''דמלכות''' (דאצילות). לפי שני הביאורים רמוזה כל ספירה '''בזוג''' אותיות, כי כל אחת כלולה משתי בחינות: משפיע ומקבל.

===הביאור הראשון===
לביאור זה{{הערה|אוה"ת שה"ש עמ' קסח, לקו"ת שה"ש נא ד.}} לא מחשיבים את האותיות הסופיות{{הערה|ואז שני הזוגות האחרונים הם ק-ת, ר-ש; שסכומם חמש מאות (ולא אלף).}}, כך שישנם רק רק עשרה צירופים בלבד – והם כנגד עשר הספירות דאצילות{{הערה|לעת עתה לא נמצא פירוט כיצד כל אחד מהזוגות רומז לספירה מסויימת.}}.

====ה"נ - האותיות שאין להן זוג====
לאותיות ה'נ'ך' אין "בן זוג"{{הערה|מדרש רבה בא פרשה ט"ו.}} ובתורת החסידות מבואר עניינן רק לפי הביאור שאטב"ח הוא כנגד עשר הספירות עצמן{{הערה|וממילא בביאורים אלו '''לא''' מתייחסים לאות ך' כאל המספר 500.}}:

היינו, שאר כל הצירופים מורים על [[עשר ספירות|עשר הספירות]], ואילו אותיות '''הן''' מורות על בחינה שלמעלה מהשתלשלות{{הערה|על דרך הלשון אנת הוא חד ולא בחושבן", כיון שהאותיות האלו הם מחוץ לחשבון.}}. בחינה זו מרומזת בפסוק "הן האדם היה כאחד ממנו{{הערה|בראשית ג כב.}}" – ש'''האדם''' הוא כיחידו של עולם{{הערה|בראשית רבה פרשה כא ה.}} (שבנשמתו מאיר אור אין סוף שלמעלה מעולמות), וכן בפסוק "הן עם לבדד ישכון{הערה|במדבר כג ט.}}" – ש'''בעם ישראל''' מאירה בחינת "חד ולא בחושבן.

====האות ך' – שגם לה אין זוג====
שתי האותיות 'הן' שאין להן זוג מצטרפות במילה 'הנך' לאות השלישית שאין לה זוג, ונרמז בפסוק "הנך יפה רעייתי{{הערה|שה"ש א ו.}}" – ובזה גופא שני ביאורים:

'''א.''' האות ך' רומזת לכף ידו של הקב"ה והיא '''למעלה''' (וממנה נמשכות) אותיות 'הן'. '''ב.''' האות ך' מורה על בחינה שלמטה מאותיות 'הן', וצירופה אליהם מורה על המשכת האור למטה – ובפרטיות גם בזה ישנם שני ביאורים: '''1.'''{{הערה|אוה"ת שה"ש קלט.}} להדיעה שכתר אינו בחשבון הספירות מורה ך' על חכמה ובינה, ו'''2.'''{{הערה|אוה"ת שה"ש קסח.}} להדיעה שגם כתר הוא בחשבון הספירות רומזת הך' לבחינת הכתר עצמו{{הערה|כידוע שכתר נרמז במספר עשרים ובאות כ'.}}.

===הביאור השני===
להביאור השני{{הערה|לקוטי תורה שה"ש נא ד, אוה"ת שה"ש קלט.}} ישנם 12 צירופים (ארבעה צירופים{{הערה|א-ט, ב-ח, ג-ז, ד-ו.}} שהגימטריה שלהם 10, ארבעה{{הערה|י-צ, כ-ף, ל-ע, מ-ס.}}  שהגימטריה 100 וארבעה{{הערה| ק-ץ, ר-ף, ש-ן, ת-ם.}}  1000) - והם כנגד הספירות '''דמלכות''' דאצילות.

מקור ביאור זה הוא בכתבי האר"י{{הערה|שם=עץ חיים|עץ חיים שער הירח פרקים ד-ה.}}, שם מפורטות שייכות הצירופים לספירות:אט – כתר מלכות, בח – חכמה שלה, גז – בינתה, דו – דעתה, יצ – חסדה, לע – תפארתה, מס – נצח שלה, קץ – הודה, רף – יסודה, שן ו'תם' – מלכותה.

הקשר של כל זוג לספירה זו דוקא רמוז במספרן. ויובן בהקדם הידוע שהמלכות מקבלת מכל הספירות, ונמצא שכתר מלכות הוא אמנם נקודה אחת אבל מקבל גם מתשע נקודות של זעיר אנפין – ולכן רמוז באותיות 'אט'. בחכמה דמלכות יש שתי נקודות אבל היא מקבלת מזעיר אנפין שמונה נקודות – ולכן רמוזה בזוג 'בח', וכן הלאה{{הערה|שם=עץ חיים}}.

====סוגים שבהם====
פירוט מלא של כל הסוגים, הקבוצות, האופנים, העניינים והמשלים עליהם בחסידות נמצא בספר הערכין{{הערה|כרך ה' עמ' תקפב ואילך.}}, לקמן כללות העניין בלבד:

את י"ב הזוגות (שמורים על הספירות דמלכות) מחלקים בשלושה אופנים: '''א.''' למוחין ומידות: ארבעת הזוגות הראשונים כתר-חכמה-בינה-דעת הם מוחין, והשאר מידות. '''ב.''' לחסדים וגבורות: שלושת הזוגות הראשונים (אט בח גז) הם חסדים ושאר התשע – גבורות. '''ג.''' הספירות שנסמכות על זעיר אנפין (כתר עד הוד דמלכות) שהן עצמן נחלקות לשתים (חסדים וגבורות, כמו באופן ב. לעיל), והספירות יסוד-מלכות (שבמלכות).

עקב החלוקות השונות ישנם מקומות בחסידות שמדברים רק על ארבע מהן (מוחין לפי האופן הראשון), רק על שלוש (חסדים או גבורות לפי האופן השלישי) וכן הלאה.