עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/נאום הגדרת יהודי" (פסקה)

==תגובת הרבי==
בשבת שאחרי [[פרשת שמות]] [[תש"נ]] זעק הרבי על אותו איש, על כך שאין לו רשות ליטול מיהודי את השם "יהודי", בין השאר אמר:
{{ציטוט|תוכן="כיוון שאלה שאינם מקיימים תורה-ומצוות בדורנו הם "כתינוק שנשבה... שהוא כאנוס" – הרי "אונס רחמנא פטריה"; ולאידך, כאשר אותם "תינוקות שנשבו" מקיימים אפילו מצווה אחת בלבד (ועל-אחת-כמה-וכמה כמה מצוות, והעידו חז"ל שאין לך אדם מישראל שלא קיים כמה וכמה מצוות), הרי זה חשוב ויקר ביותר וביותר אצל הקב"ה!

"ועוד וגם זה עיקר: דווקא בדורנו זה גדולה ביותר ההתעוררות של אותם "תינוקות שנשבו" לשוב לדרך התורה ומצוות, עד כדי כך, שעשרות אלפי יהודים התקרבו ונעשו שומרי תורה ומצוות בפועל ממש, ומוסיף והולך ביתר שאת וביתר עוז.

"ומי הוא זה ואי זה הוא אשר ימלאו לבו לשקול בדעתו (דעת בשר ודם) חשבון העוונות, ולא עוד אלא להעלות על דל שפתיו שבגלל שבדורנו זה ישנם כמה וכמה מישראל שלעת עתה אינם מקיימים תורה ומצוות לכן יבואו עונשים הכי מבהילים, ר"ל היל"ת – היפך "דעתו של א-ל דעות" המפורשת בתורה שיהודים אלה דינם "כתינוק שנשבה.. שהוא כאנוס", ש"רחמנא פטרי'ה"!

"תיאורו של הקב"ה כמי שיושב ומחשב חשבון העונות וממתין (ר"ל ור"ל) עד שתתמלא הסאה, ואינו זז משם עד שגובה עבור כל העונות, וחוזר ומתחיל חשבון חדש של עונות וממתין ר"ל ור"ל עד שתתמלא הסאה כו' – הוא היפך הכבוד כלפי מעלה, כיון שזהו כמשל מלך אכזרי שמחכה ורוצה להפרע.. בה בשעה שהמציאות היא להיפך ממש – שהקב"ה הוא "אב הרחמים".

"דורנו זה, שארית הפליטה מהשואה שבה נהרגו על קידוש השם ששה מליון יהודים השם יקום דמם, הוא בבחינת "אוד מוצל מאש", "כאוד שניצל משריפה". וחלילה וחס לקטרג עליהם, ועל-אחת-כמה-וכמה בקטרוג חמור, שהנהגתם עלולה להביא שואה נוספת, ר"ל, היל"ת, "לא תקום פעמיים צרה".

"דבר זה חמור שבעתיים – כשהקטרוג על דורנו זה, "אוד מוצל מאש", נעשה תוך כדי חילול כבודם של הקדושים שנהרגו על קידוש השם, על-ידי הצדקת השואה בכך שנתמלאה הסאה של העונות.

"ובודאי שדברי שטנה אלו לא יעשו שום רושם כלל וכלל, ויקויים המשך הכתוב: "ראה העברתי מעליך עונך והלבש מחלצות.. וישימו הצניף הטהור על ראשו", ובהמשך הענין: "וישב המלאך הדובר בי ויעירני.. ויאמר אלי מה אתה רואה ואומר ראיתי והנה מנורת זהב כולה וגו'" – שרואים בפועל ובגלוי שלימות מעלתם כולה של בני-ישראל כולם שמאירים ב"נר מצוה ותורה אור|מרכאות=כן}}.

כמה זמן אחרי הורה [[הרבי]] ל[[עיתון כפר חב"ד]] להכין עיתון מיוחד על נושא זה.

בעיתון הובאו דבריהם של רבים מגדולי ישראל, את שיחותיו של הרבי ומאמרי חיזוק שהובאו כנגד דבריו של אותו איש.

===תגובת רבנים נוספים===
בעיתון כפר חב"ד הובא דבריו של הרב [[ישראל מאיר לאו]] שבו הוא אומר על הרבי לאחר תגובתו:
{{ציטוט|תוכן=לא לחינם, כאשר הזוהר הקדוש רוצה לציין מנהיג אמת של עם ישראל בכל הדורות, הוא משתמש במטבע הלשון "אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא". רק מי שניחן בתכונותיו של משה, באהבת ישראל אין סופית ובנכונות למסירות נפש עבור כל יחיד וכל פרט – הוא המשה רבנו שבכל דור ודור|מרכאות=כן}}

וכן הרב [[ברוך גבירצמן]] כתב:
{{ציטוט|תוכן=דומה, כי איש לא היה מעלה בדעתו, בחלום הגרוע ביותר, כי גם נושא כאוב ומקודש כמו השואה הנוראה (שגדולי ישראל, חסידיים וליטאיים כאחד, לא עסקו בו אלא בלית ברירה, מחמת עומק המושג וקוצר המשיג, בהיות אירוע נורא ובלתי נתפס זה נשגב ומופלא מאתנו להסבירו) ישמש כקרדום תקשורתי ר"ל, ואפילו מתוך כוונות רצויות.
אותה שואה איומה ונוראה, שכמותה לא היתה מאז בריאת העולם הכחידה בצורה אכזרית ומפלצתית נוראה שישה מיליונים מבני עמנו, ובהם גדולי עולם וקדושי עליון, אדמו"רים, ראשי ישיבות, אדירים שבאדירים, מיליון וחצי תינוקות של בית רבן, אלפי ישיבת ותלמודי תורה, וגידעה אילנות ושושלות, חצרות צדיקים ומרכזי תורה. עד כה לא העז שום אדם להסבירה או להבינה במושגי אנוש ח"ו. עם ישראל, איתן האמונה התמימה בהשי"ת, קיבל את השחיטות והסקילות והחניקות האלו כגזירת שמים הנשגבה מתבונת אנוש, ועלה על המוקד בגבורה עילאית של קידוש השם, גם כשלא היה שום הסבר לשואה מחרידה זו|מרכאות=כן}}

האדמו"ר [[פני מנחם מגור]] אמר על אותו עיתון של כפר חב"ד:
{{ציטוט|תוכן=את העיתון של השבוע צריך להפיץ בכל בית יהודי. זכיתם להסיר קטרוג ולקדש שם שמיים, ובזכות זה נזכה כולנו למה שביקשו המוני יהודים לא מכבר בעשרה בטבת: אבינו מלכנו סתום פיות משטיננו ומקטרגינו|מרכאות=כן}}

הרב [[מרדכי אליהו]] אמר שאין לאף אחד רשות ליטול מיהודי את השם יהודי, וגם אם כל הרבנים יגידו כך.