עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/התיישבות חסידי חב"ד בליטא" (פסקה)

===רדיפת המתנגדים===
החל משנת [[תקנ"ח]] החלה רדיפת המתנגדים נגד קהילת החסידים בוילנה, לאחר פטירתו של ה[[גר"א]] ב[[סוכות]] [[תקנ"ח]] יצא מכתב חרם כמה ימים אחרי בו הוא מחרים את החסידים:

{{ציטוט|תוכן=יצאו אנשים מקרב המחנה ופרצו גדר עולם, משנים ממטבע שטבעו חכמים בברכות ובתפילות, מרימים קול בתפילה ושאר התנהגות משונים מכל עם ישראל, ומכנים עצמם בשם חסידים, והם מכונים בשם קארלינר, ועושים חבורות חבורות וממנים לעצמם איש אחד ומכנים אותו בשם רב ורבי...

מי שילך בדרכיהם ויתנהג כמנהגיהם, לא די שהאיש ההוא מנודה מכל ומובדל ומופרש מכל קדושת ישראל, אף גם שהאיש לא יחשב לבר ישראל כל עיקר, שיהיה בכל וכל כנכרי, דהיינו פתו פת כותי וכו', וכלה גרש יגרש האיש ההוא מפה קהלתינו יצ"ו, ושלא יהיה לו שום חזקת ישוב, ופשיטא שלא יהיה לו שום התמנות בקהל ובאסיפה ובשום חברה, והכל על פי רודף הנעלם. ומחויב הרבני הסופר לציית להרודף הנ"ל בלי שום שאלת הראש ודיין. וכל אחד מאנשי קהלותינו יכול להיות רודף כנ"ל ... וגם יבוררו על פי אסיפה חמשה אנשים המבוארים למטה שיהי' ידם כיד ז' טובי העיר ... לפקח בענין הלז בלי שום מוחה ומעכב...}}

לאחר שהחסידים לא הפסיקו את המניין שלהם הוציא בית הדין של המתנגדים בו הוא אוסר על החסידים לקיים מניין.

לאחר מכן כמה וכמה מתנגדים עברו להיות חסידים ביניהם רבי [[משה מייזליש]] ורבי [[יהודה (וילנה)|יהודה]].

בחג ה[[שבועות]] [[תקנ"ח]] שלח [[אדמו"ר הזקן]] מכתב לקהילת חב"ד בו הוא מעודד אותם אולם מזהיר אותם שלא לפעול נגד המתנגדים.

בשנת [[תקנ"ט]] עם מאסר [[אדמו"ר הזקן]] נאסרו איתו שבעה מראשי עדת החסידים שהם שוחררו בנר ה' של [[חנוכה]] [[תקנ"ט]].