עריכת הדף "משתמש:שמואל חיים/הקמת המדינה" (פסקה)

==הקמת הציונות==
[[קובץ:אור לישרים.png|ממוזער|הספר "אור לישרים" שנכתב נגד הרעיון הציוני]]
[[קובץ:הרצל.jpg|ממוזער|ימין|הרצל במסעו ל[[ארץ ישראל]] שבמהלכו חילל את השבת בפרסיה]]

את הציונות הקים [[בנימין זאב הרצל]] לאחר שסיקר את משפט דרייפוס{{הערה|בשנת [[תרנ"ד]]}} והושפע ממנו קשות, בעקבות כך עלה במוחו הרעיון של הקמת מדינה יהודית.הרעיון הוליד את הקונגרס הציוני הראשון שהתרחש בשנת [[תרנ"ז]].

מיד עם התחלת הרעיון הציוני החלו רבים מהרבנים להתנגד לו בתוקף, בעיקר משום החשש שהדבר יוביל להתדרדרות מה שיגרום ליהודים רבים לרדת מן היהדות{{הערה|מה שאכן למרבה הצער קרה}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה הראשון שהתנגד ל[[ציונות|רעיון הציוני]] משום האיסור של [[שלושת השבועות]]:{{ציטוט|תוכן="גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא ע"י בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".{{הערה|אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר ש[[אדמו"ר הרש"ב]] התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.}}}}

בשנת [[תרנ"ט]] התאספו קבוצה של גדולי הרבנים החרדים באותה התקופה בשביל הדפסת הספר "אור לישרים" שיתקוף את הרעיון הציוני.נציגים מטעמם הסתובבו בין רבנים בשביל הספר, [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח בעצמו שלוחים שיכנעו רבנים לחתום בשביל הספר.

לאחר כשנה בשנת [[תר"ס]] יצא הספר ע"י [[שלמה זלמן לנדא]] ו[[יוסף רבינוביץ]], בספר היו מאמרים של רבנים רבים ובהם [[אדמו"ר הרש"ב]] "נגד השיטה הציונית". בספר היו הופיעו טיעונים בו השוו את הציונות לרפורמים, שתכליתם לשנות את חוקי הדת ולעקור מעם ישראל את מסורת אבותיו. כמו כן נזכר כי הציונים פועלים לדחוק את הקץ ומכחישים כי הגאולה תבוא בדרך נס, למרות דעתו כי {{ציטוטון|לא חפץ ה' לתת לנו יד ושם במדינה מיוחדת לנו עד אחרית הימים}}{{הערה|ראו: [http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים], ורשה תר"ס, עמ' 22.}} לבסוף נשמעו נימוקים, לפיהם הציונות כתנועה קטנה וחסרת כוח לא תוכל להתמודד מול המעצמות הגדולות המתנגדות לשיבת היהודים לארצם, וכן גם שהעם היהודי אינו מסוגל לפעילות לאומית ולהקמת מדינה.

[[רבי יוסף רוזין]] שלח מכתב לספר בו הוא כותב:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קבלתי מכתבם אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם "ציונים" לא לחנם רק משום מ׳׳ש רש״י יומא דף ע״ז ע׳׳ב דציון חוץ לירושלים, והוא שוק העליון המובא בשקלים פ״ח ה״א וזה קצרן של גוים המובא שם כי המינים הידועים היו בשוק העליון בכל מקום, עי׳ ע״ז דף י״ח ע"א וזה ר״ל הירושלמי בפ״ד דתענית סוף ה׳׳ב חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שנקרא ישראל ציון אלא זה כו׳ דר״ל דרק ע׳׳י תורה ועבודה אז יקוים ולציון יאמרו עמי אתה, ועי׳ סנהדרין דף צ״ט ע״ב דרק ע׳׳י תורה יעו״ש ומ״ש הרמב״ם בפרה״מ בפ״א דסנהדרין שתרבה תשוקתם להי״ת ולתורתו ע״ש וזה נראה לעין שאין בהכת הזאת לא מיני׳ ולא מקצתה. — ושלא תהא שתיקתי כו׳ ח״ו כעין שכתב הרא״ש ז״ל במכתבו לרא׳׳מ במנחת קנאות מכתב צ״ט יעו״ש כתבתי וחתמתי}}

מכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] בספר היה החריף ביותר במהלכו כתב והביא את שיטתו נגד הקמת מדינה משום האיסור של "שלושת השבועות" וכן כתב:{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}}

התנגדותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה חמורה ביותר, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בתחילה ממקימי [[אגודת ישראל]] בשנת [[תרע"ב]] אולם בעקבות התחברותם לציונים הוא פרש ממנה וניסה לשכנע רבים לעזוב את האגודה, באחד ממכתביו כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] נגד האגודה:
{{ציטוט|מקור=אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.|מרכאות=כן|תוכן="...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו.}}

===הויכוח עם הרב אהרנסון===
[[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הרש"ב, מהמתנגדים הגדולים לציונות]]
במהלך נסיעתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בביקור בציוני [[רבותינו נשיאנו]] נפגש [[אדמו"ר הרש"ב]] עם הרב [[שלמה אהרון אהרנסון]] ב[[א' שבט]] [[תרס"ג]] ב[[ניעז'ין]], במהלך פגישתו החל בין השניים ויכוח אודות הציונות כאשר הרב אהרנסוון מצדיק את הציונות ואדמו"ר הרש"ב מתנגד אליהם.

הרב אהרנסון הביא את שלוה טענות בעד הציונות:
#שלא דוחים את ישראל אלא מנסים לקרב אותו, אין לנסות להתרחק מהציונים אלא להתקרב אליהם ולהשפיע לטובה.
#בגלל הציונות אנשים רבים התקרבו ליהדות בזכות כך
#הרי ממילא לא נצליח לשכנע אותם אז עדיף לפחות להתחבר אליהם.

על הטענה הראשונה השיב [[אדמו"ר הרש"ב]] שמקרבים את ישראל לפני שמתגלה הרעה שלו אבל מתי שהוא מתחיל בגלוי לפעול נגד התורה לא מקרבים אותו, כמו כן אם ננסה לקרב אותם בסוף נהפוך להיות כמוהם, על הטענה השנייה השיב [[אדמו"ר הרש"ב]] הדבר לא נכון וזה רק מרחיק אותם, כמו כן ציטט [[אדמו"ר הרש"ב]] משפט של אחד מראשי הציונות שאמר:{{ציטוטון|מי שעובר על כל מצות שבתורה, ה"י, ואף גם מי שהוא כופר בעיקר ר"ל, אם הוא לאומי ה"ה יהודי.}}, כמו כן אדמו"ר הרש"ב אמר שהמניע של הציונים הוא בגלל שהם נרדפים ע"י השלטונות באירופה הם רוצים להיות בעצמם בשלטון (ע"י הקמת מדינה משלהם) וכך איש לא יפריע להם. על הטענה השלישית השיב אדמו"ר הרש"ב שאם כל גדולי ישראל יצעקו נגד הציונות ישובו כל היהודים בחזרה מהרעיון הזה{{הערה|"מבוא" ל[[קונטרס "ומעיין"]] עמ' 45 - 53}}