עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/פרד"ס" (פסקה)

==מקור ההגדרה==
פירוש המילה "פרדס" ב[[לשון הקודש]] הוא גן הכולל פרי אחד, ומקור המילה בפרסית{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[מצודת ציון]] ל[[שיר השירים]] ד, יג.}}.

ב[[זוהר]] מופיע כמה פעמים שישנם ארבעה רובדים בתורה, וב[[תיקוני זוהר]] שהם רמוזים במילה פרדס. כאשר משווים את כולם נראה שהם אכן מתכוונים לפשט, רמז (או ראיה) דרוש וסוד{{הערה|בחלק א' כו, ב: {{ציטוטון|ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות}} (ובנצוצי אורות (הרב [[ראובן מרגליות]]) שם: ר"ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), {{ציטוטון|תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא}}. בחלק ג' רב, א: {{ציטוטון|מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'}}. תיקוני זוהר חדש קז, ב: {{ציטוטון|ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד}}.}}.

בספרי רבי [[משה די ליאון]] (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס}}.{{הערה|שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.}}

בכתבי ה[[אריז"ל]] ובספרי ה[[קבלה]] שלאחריו{{הערה|שם=עמהמ}}{{הערה|גירסה נוספת בתקופה שקודם האריז"ל, בשער ספרו של רבי [מאיר גבאי]] "תולעת יעקב" – "מאיר תפלות כל השנה בארבעה פנים פשט רמז דין סוד וסימנם פרד"ס" (נוסח השער בהוצאת קושטנטינה ש"כ וכן בהוצאות שלאחמ"כ). לאחר מכן מופיעים כמה ספרים בדרך זו: "ספרים בדרך פרד"ס", כמופיע בשעריהם.}}, וכן בכל הספרות התורנית לאחר מכן התקבלה הגדרה זו, ודרכה מכנים את פרשני התורה כקרובים יותר לאחד מהם. ב[[תורת החסידות]] קביעה זו מופיעה בפשטות פעמים רבות (ראה בנסמן בשו"ע אדה"ז (הוצאה החדשה) הל' ת"ת פ"א סוף הלכה ד' "וכן אמרו חכמי האמת כו'").