עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/מראי מקומות" (פסקה)

==הצורך במקורות==
ה[[תורה]] הינה "ארוכה מארץ מידה, ורחבה מני ים"{{הערה|[[ספר איוב]] יא,ט}}, ולכן כאשר כותבים עניין בשם ספר בתורה, יש צורך לציין את מקור הדברים, על מנת לחסוך את החיפוש אחר המקור במקרה שיהיה צורך בכך, ולפנות את הזמן להשקעה בלימוד התוכן עצמו{{הערה|על ספר [[מראי מקומות לספר משנה תורה]] אמר הרבי: "ומזה מובן גודל התועלת שבספר כזה - שעל ידי זה יכולים לחסוך את הטירחא והיגיעה שבחיפוש מקורות ההלכות [אשר [[הרמב"ם]] כותב על עצמו ש"פעמים . . לא אזכור מקומן עד שנחפש אחריהן", ואנן מה נעני אבתרי'], ובמילא יכולים להקדיש את מלוא הזמן והמרץ כדי להתייגע בלימוד ההלכה עצמה, מכיון שמלאכת החיפוש וליקוט המקורות נעשתה כבר על ידי אחרים"{{הערה|שם=תשדמבם|משיחת [[ח"י אלול]] [[תשד"מ]].}}.}}. כאשר הדברים מופיעים בדפוס, על ציון המראה מקום להיות מדוייק. לפני הפרסום, כדאי לעיין קודם בספר על מנת לוודא שהדברים אכן כתובים בו{{הערה|ראו שיחת כ"א מנחם אב תשד"מ.}}.

בנוסף לכך, מטרת ציוני המקורות היא כדי לעזור ללומד, כי על ידי עיון במקורות יוכל להרחיב את ידיעתו והבנתו מתוך המקורות עצמם, בהם לעיתים מבוארים הדברים יותר בהרחבה.

על יסוד מאמר חז"ל דברי תורה וכו' ועשירים במקום אחר

פעם התבטא [[הרבי]]{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&st=&pgnum=697&hilite= התוועדויות תשד"מ כרך ג' עמ' 2081].}}: {{ציטוטון|כל מראה-מקום מסייע ומוסיף בהבנת העניין. . כאשר ענין מסויים מתבאר במספר מקומות, יכולים וצריכים ללמוד ענין נוסף מכל מקום ומקום שבו נתבאר הענין, על-פי הכלל (חגיגה ג,א. ירושלמי שם פ"א ה"ה) "אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש"}}.

[[הרבי]] מבאר שבציון מראי מקומות "מבליטים את האחדות אשר בתורתנו הק' תורה אחת, וכיון שניתנו מיחידו של עולם, בודאי גם למעלה מזה, תורה יחידה"{{הערה|מכתב לר' [[ראובן מרגליות]], מופיע ב[[לקוטי שיחות]] חלק לד עמוד 240.}}.