עריכת הדף "משתמש:פולע/קריאת המגילה" (פסקה)

==זמנה==
ה[[משנה]]{{הערה|מגילה, פרק א' משניות א-ב.}} מביאה כי זמן קריאת המגילה היא בי"ד באדר, לפי ערים רגילות, ובערים מוקפות חומה קוראים בט"ו ([[שושן פורים]]). בהמשך מביאה המשנה אפשרויות של קריאת המגילה בתאריכים שונים,החל מי"א עד ט"ו באדר בלבד, כגון כפרים שבאפשרותם להקדים את זמן קריאת המגילה ליום הכניסה, יום בו אנשי הכפר נוהגים לעבור בעיירות גדולות בכדי לספק מזון ומצרכים לתושבי אזורם{{הערה|הגמרא שם, דף ד' ע"א - ב'.}}{{הערה|לפי [[פירוש רש"י]] הכוונה היא לימים בו היו בתי דינים יושבים, משום שתושבי הכפרים אינם בקיאים לקרוא את המגילה, ולכן חכמים לא הטריחו אותם.}}, שהם ימי שני וחמישי, וזאת בכדי שיספקו מיים ומזון לתושבי עירם.

לאחר [[תפילת ערבית]] קוראים את המגילה, ואין לאכול קודם קריאת (הן בליל פורים והן ביום הפורים){{הערה|שו"ע ורמ"א סי' תרפ"ב ס"א, ושו"ע אדמוה"ז שנסמן לעיל הערה 61.}}.

ב[[תפילת שחרית]] של יום הפורים, קוראים ב[[תורה]] ב[[פרשת בשלח]] בפרשת מחית [[עמלק]]{{הערה|[[שמות]] יז, ח-טז.}} וזכירתו. לתורה עולים שלושה עולים ולכל אחד קוראים שלושה פסוקים, כמו כן מי שלא שמע את [[פרשת זכור]] יכול לצאת ידי חובה בקריאת התורה, כמו כן אפשר לתת [[מחצית השקל]] אם לא נתנו ב[[תענית אסתר]]{{הערה|לוח כולל-חב"ד ,לדעת המג"א סי' תרצ"ד זהו זמן נתינתה לכתחילה.}}, ולאחר מכן קוראים את המגילה (ונשארים עדיין עם [[תפילין]] של [[רש"י]]{{הערה|'התקשרות' גיליון מ' עמ' 18}}).