עריכת הדף "משתמש:להתראות/ארבע קושיות" (פסקה)

===בפנימיות התורה===
[[הרבי]] מביא את בספר "[[היום יום]]"{{הערה|היום יום י"ט ניסן}} את ביאורו של [[הרבי הרש"ב]] בארבעת הקושיות על פי [[תורת החסידות]]:

'''מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות''' - במה שונה הגלות הזו (הגלות משולה ללילה) האחרונה מכל הגלויות שהיו לעם ישראל?

#'''שבכל הלילות אין אנו מטבילים אפילו פעם אחת''' - בכל הגלויות היה מירוק (טבילה מלשון טיהור ומירוק) הנפש אבל לא לגמריי, '''הלילה הזה שתי פעמים''' - בגלות הזו המירוק הוא סופי וגם לנפש וגם לגוף.
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה''' - בכל הגלויות היה בקרבנו גם [[נפש]] אלוקית וגם [[נפש]] בהמית (חמץ ומצה), '''הלילה הזה כולו מצה''' - אך בגאולה יהיה רק מצה כי הטומאה תתבטל כליל.
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים שאר ירקות''' - ירקות מרמז על הקנא (כמו שכתוב כל המקנא פניו מוריקות) ובגלויות הקודמים הייתה קנאה רבה בכל העולם. '''הלילה הזה מרור''' - אבל בגלות האחרון הקנאה גדולה יותר וגם בין צדיקים.
#'''שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובים''' - יושבים ומסובים מרמזים על שני אופני [[עבודת השם]] אחד המביא לידי תענוג המתפשט ודרגה יותר נעלית שמביאה לתענוג עצמי, בגלות ישנם המגיעים לדרגות גבוהות וישנם פחות. '''הלילה הזה כולנו מסובים''' - בגאולה כולם יגיעו לדרגה הנעלית בעבודת ה'.


אוצר מונדשיין

"מה נשתנה"

וכאן הבן שואל "מה נשתנה" (סידור אדמו"ר)

סדר הקושיות: מטבילין, מצה, מרור, מסובין (סידור אדמו"ר. והוא כפי הסדר שבסידורי האריז"ל [לבד מסידור המשנת-חסידים. אבל בס' משנת-חסידים עצמו הוא כבשאר סידורי האריז"ל], גם בסידור הבעש"ט. הפתיחה ב"מטבילין" ו"מצה" היא בנוסח המשנה שבירושלמי, ואילו בנוסח הבבלי פותחין ב"מצה" ו"מרור".

ובהגש"פ שלו האריך כ"ק אדמו"ר זי"ע במקורות ובביאור הענין). 1.

הנוסח הנפוץ אינו כנוסח האריז"ל, אלא: מצה, מרור, מטבילין, מסובין. ובהגדת ספינקא נדפסו שני הנוסחים: נוסח האריז"ל שבו נהגו גם הם, ו"נוסח העולם".

האמירה בנוסח האריז"ל מצויה גם בהגדות החסידים הראשונות חלקת-בנימין ובאר-מים, וכך גם בס' דרכי-חיים ושלום (אות תר), ערכי-יהושע (אות קכז), סידור ראדיוויל, סידור אור-הישר, הגדת קוידנוב (וראה שם בליקוטים עמ' נד-נה) והגדת לב-יחזקיה (אות נט-ס). בהגדת זידיטשוב סדר הקושיות הוא כמנהג העולם, אך בהגדת 'במסלה' לבית זידיטשוב-קומרנא הסדר הוא כנוסח האריז"ל. בהגדת רוז'ין (עמ' מח), שנוסח סדיגורא כסדר האריז"ל, ונוסח בויאן בסדר מיוחד: מצה, מטבילין, מרור, מסובין. וראה גם בס' נטעי-גבריאל (ב, עמ' שג).

1) וזה לשונו: מטבילין, מצה, מרור, מסובין - בסדר זה הוא במשנה שבירושלמי, רי"ף ורא"ש (אבל שתי קושיות האחרונות חסרות שם. והגהת הב"ח ברי"ף צ"ע), בסידור ר' עמרם גאון (בכת"י ב"מ), בסידור ר' סעדיה גאון, רמב"ם, טור, אבודרהם (מדמקדימין פירוש קושית "מטבילין" לפירוש "שאר ירקות"), זבח-פסח למהר"י אברבנאל, פרי-עץ-חיים, סידור האריז"ל, משנת-חסידים ועוד. וכן הוא בהגדה הראשונה שבדפוס (שונצינו 1485). וזהו מתאים לסדרם בליל זה: טיבול (עכ"פ הראשון, שהוא אינו אלא להתמיה את התינוקות), מצה, מרור. וקושית "מסובין" אינה בכלל הנ"ל, כי ניתוספה זמן רב אחרי קושיות הראשונות, היינו כשחדלו מלאכול בהסיבה כל השנה. ולכן לא נזכרה במשנה וגמרא (הגר"א. ופירושו צע"ג, כי ברמב"ם הלכות חמץ-ומצה פרק ח הלכה ב הביא קושית "מסובין" וגם קושית "כולו צלי", הרי דהיו שואלים "מסובין" גם בזמן בית-המקדש). ולכן באה גם-כן בסוף כל הקושיות לכל הדיעות. ועיין בפרי-עץ-חיים, אשר סדר הנ"ל מתאים לסדר העולמות מלמטה למעלה: עשיה, יצירה, בריאה, אצילות.

1) וזה לשונו: מטבילין, מצה, מרור, מסובין - בסדר זה הוא במשנה שבירושלמי, רי"ף ורא"ש (אבל שתי קושיות האחרונות חסרות שם. והגהת הב"ח ברי"ף צ"ע), בסידור ר' עמרם גאון (בכת"י ב"מ), בסידור ר' סעדיה גאון, רמב"ם, טור, אבודרהם (מדמקדימין פירוש קושית "מטבילין" לפירוש "שאר ירקות"), זבח-פסח למהר"י אברבנאל, פרי-עץ-חיים, סידור האריז"ל, משנת-חסידים ועוד. וכן הוא בהגדה הראשונה שבדפוס (שונצינו 1485). וזהו מתאים לסדרם בליל זה: טיבול (עכ"פ הראשון, שהוא אינו אלא להתמיה את התינוקות), מצה, מרור. וקושית "מסובין" אינה בכלל הנ"ל, כי ניתוספה זמן רב אחרי קושיות הראשונות, היינו כשחדלו מלאכול בהסיבה כל השנה. ולכן לא נזכרה במשנה וגמרא (הגר"א. ופירושו צע"ג, כי ברמב"ם הלכות חמץ-ומצה פרק ח הלכה ב הביא קושית "מסובין" וגם קושית "כולו צלי", הרי דהיו שואלים "מסובין" גם בזמן בית-המקדש). ולכן באה גם-כן בסוף כל הקושיות לכל הדיעות. ועיין בפרי-עץ-חיים, אשר סדר הנ"ל מתאים לסדר העולמות מלמטה למעלה: עשיה, יצירה, בריאה, אצילות.