עריכת הדף "משתמש:זאבי מינצברג/רבנו חננאל" (פסקה)

==== פירושו לתלמוד ====

רבנו חננאל הוא הראשון שחיבר פירוש לרוב ה[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], אך חלק ממנו אבד (חלק מכתבי היד נמצאו בשנים האחרונות). הפירוש מתאפיין לעיתים קרובות גם ככזה שנועד לפסוק הלכה. הפירוש הוא על שלושה סדרים: [[סדר מועד|מועד]], [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]]{{הערה|הפירוש המיוחס לו ל[[מסכת הוריות]] אינו שלו, ומקובל במחקר כי נכתב על ידי רבי [[ברוך בן שמואל מארץ יוון]], כמו כן מוזכר פעמים רבות בחידושי ה[[רמב"ן]] וב[[תוספות]] בשם "הר"ח".

סגנון כתיבתו של הפירוש הוא הסבר אודות הקטעים שאינם מובנים, ופעמים שהוא מדלג על רוב הסוגיא וכותב "ושאר כל השמועה פשוטה היא". בנוסף הפירוש מתמקד בתרגום מארמית ללשון הקודש, כתיבת מבואות לסוגיה ובירור הגרסה הנכונה בתלמוד. לעיתים הוא מעתיק גרסה אחרת לסוגיא. גרסתו נחשבת לאמינה ומדויקת. בפירושו הוא מרבה להשוות עם הסוגיה המקבילה ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]], ומביאו גם במקרה שהתלמוד הירושלמי רק משלים את דברי התלמוד הבבלי ולא חולק עליו.

לרוב, כאשר ה[[גמרא]] מנסה להעמיד סוגיה כלשהי, רבנו חננאל אינו כותב את העמדות שנדחו אלא רק את המסקנה הסופית.

כמנהג [[גאוני בבל]] הוא פירש את האגדות באופן מושכל, ואת התמוהות שבהן כמשלים.

מחברי הפירושים בדורות שאחריו קיבלו את פירושו והרבו להעתיק ממנו, ובייחוד ר' נתן בעל 
[[הערוך]]. גם ה[[רי"ף]] העתיק ממנו בחיבורו, אך הזכיר את שמו בפירושו ארבע פעמים בלבד. וכמה פעמים חלק על שיטתו. [[בעלי התוספות]] הרבו להביאו בפירושם וסומכים עליו עד כדי שלפעמים דוחים את [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] מפירושו{{הערה|[[בבא מציעא]] דף כה. תוס' ד"ה הא בכובא}}{{מקור}}. בחיבוריו של [[רש"י]] הוא כמעט ואינו מוזכר<ref>נזכר רק ב[[מסכת יומא|יומא]] כט: ד"ה פסולה כפי הגירסא שהביא בספר יוחסין מאמר חמישי.

<span dir="RTL"> <span lang="HE">יומא כט: ד"ה
פסולה</span></span></ref>, זאת משום שבימי רש"י פירושו של רבינו חננאל עדיין לא התפרסם בצרפת.

ברוב המקומות, רבנו חננאל הסתמך על פירושיהם של [[רב שרירא גאון]] ושל [[רב האי גאון]] לכמה מסכתות, ולפעמים הוא העתיק את פירושיהם מילה במילה.