עריכת הדף "משה פיינשטיין" (פסקה)

== קשריו עם חב"ד ==
[[קובץ:הרבי ופיינשטיין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] (במרכז מאחור) והרב פיינשטיין (מימין) בחתונה]]
[[קובץ:פיינשטיין מברך תמימים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין מברך [[תמימים]] לאחר בחינה]][[קובץ:הרב פיינשטיין מכתב הרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיינשטיין בקריאת מכתב שקיבל מ[[הרבי]]. לידו, ר' [[אברהם שמואל לוין]]]]
סבתו של אביו של הרב פיינשטיין, מרת רחל, הייתה ילידת העיר [[ליאזנא]], עירו של [[אדמו"ר הזקן]]. בילדותה התגלו אצלה כישרונות נדירים ו[[אהבה]] גדולה ללימוד [[תורה]]. אביה פנה לאדמו"ר הזקן והוא המליץ להכניס אותה שתלמד ב'חדר' בפינה, יחד עם הילדים. באותו 'חדר' למד באותה תקופה גם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה אז ילד{{הערה|הקדמת נכדי ר' משה פיינשטיין ל"אגרות משה", חלק ח, עמ' 5.}}.

בתקופת רדיפות הייבסקציה נגד יהדות ברית המועצות, פנה ר' מרדכי פיינשטיין, אחיו של הרב משה פיינשטיין, ורב העיר שקלוב, לרבי הריי"צ, בבקשה לסייע לקהילתו, בבניית מקווה חדש. מכתב דומה נשלח לרבי הריי"צ מקהילת סטאראבין (עיירתו של ר' משה פיינשטיין) בשם "הרב דסטאראבין [=ר' דוד פיינשטיין, אביו של ר' משה] והגבאים"{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיא הסובייטית, עמ' קפא. צילום המכתב של ר' מרדכי, שם עמ' קפז.}}.

הרב פיינשטיין השתתף ב[[התוועדות]] חסידית שנערכה בביתו של ר' [[ניסן טלושקין]] בחג הגאולה [[י"ט בכסלו]] שנת [[תרצ"ד]]{{הערה|"זכרון לבני ישראל" - זכרונותיו של ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] - ע' קצ"ז-ח'}}.

כש[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ראו גם מכתב כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (אגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ט, עמ' רג) בו מודה לרב פיינשטיין על ספרו "דברות משה" ששלח לו במתנה ומברכו.}} ו[[הרבי]] הגיעו לארצות הברית, נפגש הרב פיינשטיין עם הרבי, במסגרת חברת "[[עדינו]]" שהרב פיינשטיין אף מסר בה שיעור תורני לתלמידי הישיבות{{הערה|ראו: מבוא לאגרות קודש - כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ח, עמ' 20.}}.
בהמשך גם הרבי והרב פיינשטיין החלו להתכתב במגוון נושאים, ביניהם הנושא שנידון באותה תקופה בין גדולי ישראל; האם מותר ל[[יהודי]] לעלות באמצע שבוע על אוניה ישראלית שהפלגתה תמשיך ב[[שבת]]. הרבי שדעתו הייתה שאין לנסוע בכזו אוניה, פונה באחד ממכתביו ומבקש מהרב פיינשטיין שאגודת הרבנים תתערב בנושא{{הערה|ממכתב ב[[י"ד במנחם אב]] שנת [[תשט"ז]]. מודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] אגרת ד'תרכד}}.
בעניין אחר פנה הרב פיינשטיין אל הרבי במכתב ושאלו על כך שישנם רבנים ליטאים הטוענים שאין חיוב ללמוד [[פנימיות התורה]]. הרבי ענה לו שזהו היפך דעתו של [[הגאון מווילנא]] עצמו ועוד{{הערה|וכך כתב לו הרבי "זהו היפך דעת הגר"א (פירוש משלי ה, יח. ז, יב. ד, כב. ובעיקר כ, ט. פירוש (הגר"א) להיכלות פקודי יז. ותקוני זוהר קז, ג) ועוד בכ"מ. היפך דעת הרב [[חיים ויטאל]] (בהקדמתו ל"שער ההקדמות"). היפך דעת [[רבינו הזקן]], ועוד. על פי תורה - בדיני ממונות צריך לשאול רב הבקי בדיני ממונות ועוסק בהם. בדיני איסור והיתר - רב העוסק בדינים אלה, (שלכן הלכה כרב באיסורי וכשמואל בממוני) - שמזה מובן, שבהנוגע לפנימיות התורה - הלכה כאלה היודעים בזה".}}.

בתקופה הראשונה לייסוד ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי, היתה מחשבה למנות אותו כראש הישיבה, דבר שלא הבשיל לידי גמר בסופו של דבר{{הערה|1=[https://anash.org/how-reb-moshe-feinstein-almost-became-rosh-yeshiva-of-770/ כיצד כמעט והיה ר' משה פיינשטיין לראש ישיבת 770]''' {{וידאו}}{{אנש}}}}.

בשנת [[תשכ"ט]] דיבר הרבי נגד עזיבת שכונות יהודיות ומכירת בתים לגויים. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו מודיע שהוא מצטרף לדברי הרבי{{הערה|המכתב מ[[כ"ה באייר]] הודפס בירחון ה"הפרדס" מ[[חודש סיוון]] [[תשכ"ט]]: {{ציטוטון|הנה ראיתי את מאמרו בהלכה למעשה של הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש מורנו הרב מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א, בדבר עזיבת שכונה יהודית ואלו הגורמים לזה במכירת בתיהם בשביל חשש פחד רחוק.. שלכן פשוט וברור שהוא דבר איסור, ויפה כתב הגאון הצדיק האדמו"ר מליובאוויטש בכל דבריו, ואין מה להוסיף ומה לגרוע ואני מסכים אתו, וברוב דבריו אלמלא כתב הוא הייתי כותב אני. אבל כיון שכבר כתב דברים הנכוחים, אין צורך לחזור אותם אלא להודיע גם בשמי שכן הוא האמת ושצריך לפרסם זה}}.}}.

במוצאי [[ראש חודש]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] הגיע הרב פיינשטיין לביקור אצל הרבי והוא נכנס ל[[יחידות]] ושהה שם, יחד עם הרב [[שמחה עלברג]] והרב [[צבי הירש גאנזבורג]]{{הערה|נוכחות הרב גאנזבורג בביקור - עפ"י שבועון כפר חב"ד גל' 416 ע' 16}}, במשך למעלה משעה. עקב היחידות הממושכת נתאחרה תפילת ערבית במניינו של הרבי עד לשעה 10:30. לאחר תום השיחה ליווה הרבי את הרב פיינשטין בדרך יציאתו חוצה. ביציאתו סיפר למקורביו על התפעלותו מהעמקות התורנית של הרבי ואף סיפר שהם שוחחו, בין היתר, בעניין ההלכה ש"[[חתונה|חתן]] פטור מ[[קריאת שמע]]". גם הרב עלברג שנכח ב'יחידות' סיפר על היחסים והקשרים הטובים של הרב פיינשטיין עם חב"ד ועל הידידות הגדולה שלו לרבי"{{הערה|מתוך ראיון ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 149.}}.

בשנת [[תשל"ד]] עסק הרבי רבות בנושא תיקון [[חוק מיהו יהודי]]. בעקבות כך הוציא הרב פיינשטיין מכתב בו הוא דורש מהנהלת המפד"ל שלא יסכימו לפשרות ותיקונים שונים שאינם עולים בקנה אחד עם ההלכה{{הערה|מכתבו מיום [[ג' באדר]] [[תשל"ד]] וכך הוא כותב {{ציטוטון|לא להסכים להצעות פשרה לתיקונים מזויפים ולניסוחים מסורבלים.. קיים רק פתרון יחידי גיור כהלכה!}}}}. בשנת [[תשל"ה]] שלח אליו הרבי משלחת של למדנים חסידי חב"ד שעלו מ[[רוסיה]]. הרבי ביקש מהמשלחת שיתארו בפניו את מצב ההתבוללות הקשה ברוסיה ולכן שאגודת הרבנים, שהוא עמד בראשה באותה תקופה, תפעל בנושא תיקון החוק. הרבנים באגודה קיבלו את הדברים והרב פיינשטיין אמר, בשם האגודה, שדעתו בנושא היא כדעת הרבי והבטיח שאגודת הרבנים תעשה כל שביכולתה למען תיקון החוק{{הערה|בשם ר' ליפא קליין ([[קריית מלאכי]]) שהיה במשלחת. מתוך זכרונותיו שפורסמו ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 868.}}. על הפגישה וההתרשמויות ממנה דווח בהרחבה בירחון 'הפרד"ס' מאותה תקופה{{הערה|ב[[חודש כסלו]] שנת [[תשל"ה]] דיווח הירחון: {{ציטוטון|קבלת פנים מרשימה מאוד ניתנה מטעם "אגודת הרבנים" לקבוצת עולים.. שבאו להסתופף בימי החגים אצל האדמו"ר מליובאוויטש. נשיא אגודת הרבנים הגאון רבי משה פיינשטיין יחד עם חבורה גדולה של רבנים, השתתפו בקבלת פנים.. העולים קבוצה מגוונת של גיל שונה עשו רושם עמוק מאוד על החברים הנאספים.. נמצאים ביניהם גם לומדים גדולים.. כולם כאחד מאוחדים.. באידיאל של [[מסירות נפש]].. במשך שעות אחדות ישבו הרבנים הנאספים כמרותקים למקומותיהם והקשיבו קשב רב לדבריהם של העולים.. השיא והמוסר השכל של כל נאומיהם היה, שבמסירות נפש אפשר לחולל ולפעול גדולות ונצורות. עדים לכך הם בעצמם.. שלמרות כל החשכות והדיכאון.. הם הצליחו לחנך את ילדיהם לדרגת בני תורה. ועובדה זו הוכחה בו במקום, בערך עשרה בחורים צעירים וילדים רבים התישבו כבגורן וענו לשאלותיהם של הרבנים על השגותיהם ב[[גמרא]] ותוספות. אחדים מהם הפליאו את השומעים בשננם בעל פה עמודים שלמים של מסכתות שונות עם המפרשים.. במיוחד מרשימה הייתה דרישת העולים, שהיהדות האמריקאית תגייס את כל כוחותיה להילחם נגד החוק של "מיהו יהודי". הרב משה פיינשטיין הביע באופן נמרץ את הזדהותה של אגודת הרבנים עם המלחמה המנוהלת על ידי האדמו"ר מליובאוויטש לזעזע את החוק הנוכחי של מיהו יהודי.. אגב - באותה פגישה עם עולי [[רוסיה]] השתתף גם הרה"ח הנודע בעל מסירות הנפש ר' יעקב נוטיק מנחלת הר חב"ד בארה"ק. הגר"מ שאל אותו: "איך הצלחתם לחיות כיהודים חרדים ולגדל דורי דורות של זרע ברך ה' העוסקים בתורה ובמצוות, כאשר כל שאר החוגים לא הצליחו לעמוד בנסיון הקשה"? ור' יעקב נוטיק השיב: "וכי הייתה לנו ברירה? הרי אנחנו יהודים ואיך אפשר אחרת"?! הגר"מ התפעל מאוד מהתשובה התמימה.}}}}. לאחר זמן לא רב יזם הרב פיינשטיין כנס גדול בבורו פארק, בו הביעו הרבנים את מחאתם על החוק ודרישו לתקנו "כהלכה". מאוחר יותר כתב הרב פיינשטיין שני מכתבים באחד מהם הוא תוקף בחריפות את המתנגדים לתיקון החוק{{הערה|מכתב מ[[י"ד בשבט]] [[תשל"ה]]: {{ציטוטון|הנה החטא היותר גדול של ביזוי גדולי תורה וחכמיה ומנהיגיה.. בזמן האחרון התחילו אלו שחושבים עצמם לשומרי תורה ולמאמינים בהשי"ת ובתורתו הקדושה, גם כן לבזות את גדולי התורה.. שמהן צריכים ללמוד ומבזין וממאסין אותם. שלענין זה יש חומר בביזוי תלמיד חכם שבדורנו מתלמידי חכמים קדושי עליון מדורות עברו, שזה עושה שלא ילמדו מהם שהוא נְבָלָה גדולה מאין כמוהו לעשות עלילה במזיד בבזיון תלמידי חכמים גדולים.. ובכלל זה הוא גם מה שביזו מי שהם גם את הרבי מליובאוויטש שליט"א, כדי לזלזל במעשיו הגדולים ולזלזל בשאלת "מיהו יהודי" להכניס גוים בכלל ישראל, שהנבלה גדולה וגרועה ביותר, בנוסף על האיסור דביזוי תלמיד חכם}}.}} ובשני הוא דורש לתקן את נוסח החוק ולהוסיף בו את המילה "כהלכה"{{הערה|את מכתבו השני כתב בשנת [[תשמ"ג]].}}.

גם בענייניו הפרטיים קיבל הרב פיינשטיין מהרבי. ב[[פורים]] שנת [[תשל"ו]] דיבר הרבי שכל נער מגיל [[בר מצווה]] שיתחיל להניח גם [[תפילין]] של רבינו תם. הרב צבי הירש שפריצר, שהיה לו קשר קודם עם הרב פיינשטיין, החליט לגשת אליו ולדבר איתו בנושא. הרב פיינשטיין התעניין בדברי הרבי ואמר לו שאכן עד גיל שמונה עשרה הוא הניח תפילין דרבינו-תם ומסיבות שונות הפסיק להניחן. כעת, לאחר ששמע את דברי הוא הרבי, הוא מעוניין להתחיל להניחן שוב בתנאי שהרבי יבחר את הסופר שיכתוב את התפילין ושיהיה בכתב ה"בית יוסף". כששמע על כך הרבי, ביקש באמצעות מזכירו, הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], שהסופר ר' אליעזר זירקינד יגש למחרת לביתו של הרב פיינשטיין ולראות באילו תפילין הוא בדיוק מעוניין. הרב זירקינד סר לביתו של הרב פיינשטיין שהנחה אותו לגבי הפרשיות וביקש ממנו שהוא רוצה לראות את הפרשיות לפני שמכניסים אותם ל'בתים'{{הערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 252 מאת חתנו, הרב טנדלר ו[[שבועון בית משיח]] גיליון 648.}}. ב[[ערב שבת]] פרשת שקלים [[תש"מ]] הוא החל להניח את התפילין{{הערה|על פי מכתבו אל הרבי. מודפס ב"אגרות משה" אורח חיים, חלק ד' סימן ט'. וראה את מענה הרבי לר' משה פיינשטיין, שנדפס ב"שולחן מנחם", או"ח, חלק א, עמ' סו-סז.}}.

הרבי ציין מספר פעמים לפסיקותיו. דוגמא בולטת לכך מופיע בתשובה של הרבי בנוגע לכניסת הבעל לחדר לידה, שאחרי הדיון ההלכתי מסיים הרבי {{ציטוטון|האומנם אין ידוע שיש מכתב פסק דין בזה, שנדפס מהרב פיינשטיין?!}}{{הערה|מופיע בספר "מאוצר המלך" חלק א' ע' 236. תשובה של הרבי לנשי חב"ד.}}.

צאצאיו של הרב פיינשטיין כותבים{{הערה|במבוא לאגרות משה, חלק ח, ירושלים תשנ"ו, עמ' 127}}: "אדמו"ר רמ"מ מליובאוויטש היה מקורב במיוחד לרבינו [=רבי משה פיינשטיין] והיה מפנה אליו שאלות רבות בהלכה".

במקביל הפנה הרב פיינשטיין לרבי התלבטויות קשות בעניינים יסודיים; כגון נישואי תערובת{{הערה|את הרב דוד דב הולנדר, מראשי הסתדרות הרבנים בארה"ב, שהתלבט האם לכהן כרב בבית כנסת שאין בו מחיצה כהלכה, בין עזרת גברים לעזרת נשים, תמורת יכולת ההשפעה על מניעת איסורי תערובת באותה קהילה. [[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 869.}} וענייני גיור{{הערה|מר יהודה אבנרי, איש משרד החוץ הישראלי, נשלח על ידי [[מנחם בגין]] לברר האם לפתוח בית דין ארצי לענייני גיור ב[[ארצות הברית]].}}

במענה משנת תשל"ד, מפנה הרבי אשה שהייתה לה שאלה הלכתית בעניין גט, לרבי משה פיינשטיין, ומציין: "...והרב פיינשטיין שי' עונה לכל השואלים - גם כשאינו מכירם (ולפעמים גם ע"י טליפון) ונשאר בסוד, כמובן". (אג"ק חלק כט, עמ' רסט, אגרת יא'רסא.)

במכתב לרב משה דוד ליברמן (ראו בערכו), כותב הרבי: "מכתבו הגיעני... ונהניתי לשמוע כי קיבל סמיכה מהרה"ג וכו' הר"מ פיינשטיין שי'"{{הערה|איגרת מז' תשרי תשי"א, נדפסה בתשורה חיטריק תשע"א.}}.

ב[[חודש ניסן]] [[תשל"ח]] לקראת חנוכת בית כנסת "[[בית מנחם]]" ב[[כפר חב"ד]] שנבנה על שם [[הרבי]], התקבל מכתב מהרב פיינשטיין: {{ציטוטון|ליום חנוכת [[בית הכנסת]] "בית מנחם" בכפר חב"ד על שם האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א. אנו שולחים לכם ברכותינו החמות, יהי רצון שהבית הזה יהיה בית זבול, מקום רינה ותפילה תורה ויראה. יחד עם רבבות אלפי בית ישראל אנו תפילה, על שלומו ובריאותו השלימה של האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, השי"ת יאריך ימיו ושנותיו בנעימים}}.

באיגרת לסופר היהודי האמריקאי הרמן ווק (איגרת באנגלית מיום ד' אייר תשמ"ה – נדפסה בתרגום ללשון הקודש בספר 'מורה לדור נבוך' כרך ב' עמ' 140), התייחס הרבי לפרט ביוגרפי בחייו של הרב משה פיינשטיין:

"....הזכרתי את פסק-הדין המפורסם של הרבנים וראשי-הישיבות הבולטים, שאחד מהם, דרך אגב, הוא גם הרב משה פיינשטיין שליט"א, אשר במשך שנים רבות לפני בואו לארצות-הברית, החזיק במשרה של רב בקהילה חסידית ברוסיה בתור רב חסידי. כשהגיע לניו-יורק, חברי הקהילה שלו כללו חסידים ומתנגדים ומגוון של קבוצות יהודיות אחרות.

כשזה הגיע למנהגים, הוא הורה לחברי קבוצה מסויימת לנהוג לפי המנהגים המיוחדים שלהם. אבל כשזה הגיע לענין שנגע בקידוש-השם, או ההיפך מזה, לא היתה יכולה להיות שום גמישות, ואף לא חריגה, בייחוד לאור העובדה שזה היה מתפרש ברבים, כפי שהוזכר לעיל".

בשנת [[תש"מ]] הוציא מכתב בנושא שלימות הארץ. בהזדמנות אחרת כששמע על רב מסויים בבריטניה שהתבטא שעל פי הלכה יש מקום לדון בענין מדינה פלסטינאית שבירתה ב[[ירושלים]] העתיקה, אמר: "קשה להאמין שהצהרה כזו נאמרה על ידי מי שמכהן כרב". ב[[תשמ"ג]] הושמעו דעות של אנשים חובשי כיפה, נגד התיישבות יהודית של השטחים שנכבשו ב[[מלחמת ששת הימים]]. הרב פיינשטיין הוציא מכתב בו הוא מעודד את ההתיישבות שם{{הערה|מכתבו מ[[חודש סיוון]] אודות העיר [[עמנואל]].}}.

הרב פיינשטיין הרבה לדבר על תקופתינו שהיא לפני התגלות המשיח. פעם כאשר היו שמועות שנולדה בארץ ישראל "פרה אדומה" ורבים ראו בכך רמז לגאולה הקרובה, נענה רבי משה ואמר: "על הפרה להיות לפחות בת שנתיים בכדי שיוכלו להזות מאפרה, ואנו הרי מצפים למשיח שיבוא מיד! האם נוכל לחכות שנתיים בכדי להטהר? ברור שנמצא פרה מבוגרת יותר ולא יהיה עלינו לחכות". ר' שכנא זאהן מעיד כי הרב פיינשטיין אמר לו שמשיח כבר בוודאי נמצא כאן, אלא שבינתיים עושה פעולותיו שצריך לעשות בזמן הגלות ואחר כך יתגלה לכל{{הערה|בספרו "פרקי תשובה וגאולה".}}.

בז' אדר תשמ"ו, בימיו חוליו האחרונים טרם פטירתו, התקיימה ב-770 אמירת תהילים לרפואתו בהוראת מזכיר הרבי הרב [[יהודה לייב גרונר]]{{הערה|יומן הת' יחיאל מאיר הרשקוביץ}}.