עריכת הדף "מנחם מענדל מפרימשלן" (פסקה)

==עלייתו לארץ ישראל==
בשנת [[תקכ"ד]] (1764) עלה לארץ ישראל יחד עם בנו רבי דוד בשיירה שמנתה כ-30 נפשות. בדרכו לארץ ישראל עבר בביתו של רבי [[יעקב יוסף מפולנאה]] שנהג כלפיו בהכנסת אורחים מופלגת למרות גילו הצעיר, עיכבו לכמה ימים עד לאחר השבת, ואף שינה את סדר התפילה הנהוג אצלו, "והיה משבח את תפילת רבי מענדלי מאוד". כן נתן לו את חדרו האישי בעוד הוא עצמו עובר לסוכה ואף ישן בה "ועדיין עת קור". גם בעיר קונסטאנטין-ישן, "הלכו כל בני העיר לקראתו". כנראה מתוך כבוד לאישיותו ומתוך יחס מיוחד כלפי העולה לארץ הקודש.{{הערה|ח' שטימן כ"ץ, '''ראשיתן של עליות החסידים''', יד בן צבי, עמ' 11. התיאורים מתוך שבחי הבעל טוב}}

ב[[כ"ז בתמוז]] הגיעו לחופי [[קושטא]], וכעבור חודשיים ב[[י"ח באלול]] עלו על האונייה לארץ ישראל. יחד איתם היו באונייה גם עולי רגל רבים מיהודי תורכיה וארצות הבלקן. בערב [[ראש השנה]] [[תקכ"ה]] הגיעו ל[[נמל יפו]]. אנשי השיירה נשארו באונייה במשך החג וב[[צום גדליה]] הפליגו לכיוון [[עכו]]. בשל הסערה שפקדה את הים הם הגיעו ליעדם רק כעבור תשעה ימים ב[[י"ב בתשרי]]. ב[[י"ג בתשרי]] עזבו את עכו ובעזרת חמורים ופרדות הגיעו ל[[טבריה]]. 

במכתב מ[[ארץ ישראל]] לאחיו רבי צבי מזלוטשוב הוא כותב:

{{ציטוטון|הנה עד מתי אתה יושב ב[[חוץ לארץ]] ואתה שומע לקול המדברים סרה על [[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] הזאת, אשר כל חללי עלמא כלא נחשבו עליה. צריך להתפלל [[תפילה|תפילות]] הרבה להרגיל [[קדושה|קדושתה]] ואזי ידע לחבב בעצמו שהוא הולך עם אלקים}}{{הערה|ברוך הכהן כהנא, [http://www.hebrewbooks.org/7158 חיבת הארץ], דף ע"ב}}.

רבי [[נחמן מהורדונקא]] לא האריך ימים ב[[טבריה]], והוא נפטר בשנת תקכ"ה או תקכ"ו. את חתימתו של רבי מנחם מנדל מפרימשלן ניתן למצוא ראשונה על אגרת המלצה של האשכנזים בטבריה משנת תקכ"ח לקהילת [[מץ]]. שנת פטירתו המדויקת לא ידועה, אבל בקונטרס "יושר דברי אמת" של רבי משולם פייביש הלר משנת תקל"ז הוא נזכר כמי שכבר הלך לעולמו.{{הערה|'''ראשיתן של עליות החסידים''', עמ' 27}} ראיה נוספת היא העובדה שלא מצויה עדות על פגישה שלו עם רבי מנחם מנדל מויטבסק שעלה [[ארץ הקודש|ארצה]] בשנת תקל"ז.