עריכת הדף "מנחם מענדל כשר" (פסקה)

==מפעל תורה שלמה==
{{ערך מורחב|ערך=[[חומש תורה שלמה]]}}
עיקר חיותו היתה בספרים הרבים שהוציא לאור, כפי שהתבטא נכדו, פרופסור אסא כשר: "כאשר היה מדבר איתי, כמעט כל מילה שנייה היה עם השורש מדפיס. למה הדפסת? מה אני מדפיס? צריך להדפיס, הדפסתי, נדפיס, זה היה עולמו בלי הרף"{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&amp;id=3844&amp;lang=hebrew ראיון עם נכדו].}}.

מפעל חייו של הרב כשר הוא בהחלט חומש [[תורה שלמה]] - פרוייקט מקיף על ה[[חומש]] המלקטת את מאמרי [[חז"ל]] לפי סדר הפסוקים, מתוך כמאה ספרי מדרשים שונים, חלקם מתוך כתבי יד נדירים. הרב כשר הינו יוזם והוגה הרעיון, ולצורך כך הקים את 'מכון תורה שלימה' המונה צוות תלמידי חכמים כשהוא עומד בראשו.

כעורך הראשי של הסדרה הוסיף בשולי הגליון הערות וביאורים ודיוקי נוסחאות רבים, וברוב הכרכים נוספו במילואים מאמרים תורניים הדנים בהרחבה בנושאים שונים שהוזכרו באותו כרך. הסדרה הגיעה ל-44 כרכים, אך מכון "תורה שלמה" האט את פעילותו לאחר פטירתו. במכתב ניחום אבלים ששלח הרבי למשפחתו, נכתב: {{ציטוטון|בוודאי ובוודאי, אשר המשך פעלו הכי נעלה - תורה שלמה - ועד לגמרו בפועל ממש ובהקדם הכי אפשרי - הרי זה ענין שהזמן גרמא, וניחום הכי עיקרי '''לחיי''', ויקרא לשכבא '''הכי''' פנימי - עליית הנשמה לעילא ולעילא}}.

לאחר ארבעה חודשים, כאשר נפטר גם בנו הרב משה שהמשיך בהוצאת התורה שלמה, הובנה הדגשת הרבי לסיים את המפעל "בהקדם הכי אפשרי"{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], [[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]] חלק ב', עמוד 193}}, כאשר לאחר פטירת בנו הרב משה שלמה כשר וחתנו הרב גרינבוים פסקה המלאכה לגמרי.

בשנת [[תשמ"ט]] הורה הרבי ללמוד בשבועות בהם עוסקים במלאכת המשכן (פרשיות [[פרשת תרומה|תרומה]]-[[פרשת פקודי|פקודי]]) את מאמרי חז"ל הנוגעים לפסוקים הנלמדים. על מנת להקל את הלימוד, הרבי הציע ללמוד מתוך חומש 'תורה שלמה' (או [[חומש תורה תמימה]]) בו מרוכזים מאמרי חז"ל באופן שיטתי ומסודר{{הערה|ספר השיחות [[תשמ"ט]] חלק א' עמוד 252.}}.