לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
קהילה
עזרה
ייעוץ
אולם דיונים
לוח מודעות
ספר אורחים
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
מלחמת מלכי הדרום
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==המלחמה== בליל שישי [[ג' בתמוז]]{{הערה|1=[[סדר עולם רבא]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46769&st=&pgnum=52 פרק יא].}} יהושע ואנשי הצבא יצאו במהירות לכיוון גבעון והלכו כל הלילה, ובכך הפתיעו את צבא חמשת המלכים אשר החל לנוס ב'מעלה בית חורון', בני ישראל רדפו אחריהם עד לערים עזקה ומקדה. במהלך המנוסה ארע נס, ו[[הקב"ה]] השליך על הנסים בדרך לעזקה אבנים גדלות מן השמים. המתים מאבני הברד היו רבים יותר מאשר אלו שהרגו בני ישראל בחרב. המדרש מספר שאבנים אלו היו האבנים שנותרו תלויות מאז מכת ברד ולא ירדו ארצה{{הערה|שמות רבה, פרשה יב, ז.}}. מכיוון שהמלחמה ארעה ביום שישי, ובכדי שבני ישראל לא יצטרכו לחלל את השבת, יהושע העמיד את החמה והלבנה במקומם באומרו "[[שמש בגבעון דום]] וירח בעמק אילון". משך הזמן בו השמש זרחה באותו יום הוא שלשים ושש שעות (12 שעות של יום שישי, ו-24 שעות של שבת). בני ישראל שבו בסיום המלחמה לגלגל קודם שקיעת החמה של יום שישי. ===תפיסת חמשת המלכים=== חמשת המלכים שחזו בתבוסתם, נסו והתחבאו במערה בסביבות מקדה. כשסיפרו על כך ליהושע, הוא הורה לסתום את פי המערה באבנים גדולות ולהציב עליה שומרים. יהושע הורה להמשיך לרדוף אחרי האויבים ולהורגם ולא לתת להם להיכנס חזרה לעריהם. ואכן רק בודדים ניצלו והצליחו להגיע אל ערי המבצר. לאחר הכנעת צבא המלכים, שבו יהושע וצבאו לחוצות העיר מקדה בשלום ללא שאף אחד מהם נפגע. יהושע הורה לפתוח את המערה; וכשהוציאו את המלכים, יהושע הורה לקציני צבאו לשים את רגליהם על צווארי המלכים כסימן שכך יעשה ה' לכל שאר האויבים שילחמו בהם. יהושע הרגם והורה לתלותם על חמישה עצים, וקודם שקיעת החמה ציווה להורידם ולהשליכם אל תוך המערה ששם הם התחבאו, ולסותמה באבנים גדולות. ===כיבוש ערי המבצר=== לאחר מכן עברו יהושע וצבאו לכבוש את ערי המבצר שאליהם ברחו שיירי צבא המלכים: תחילה לכד את מקדה והשמידה יחד עם מלכה (ולא הרגו באופן מיוחד{{הערה|רד"ק.}}), והמשיך וכבש את לבנה והשמידה ואת מלכה. לאחר מכן בזמן בו החל היום השני (כלומר, לאחר 12 שעות בהן היה אמור להיות ליל שבת) הוא כבש את לכיש והשמידה. לאחר שכבשו את לכיש בא הֹרָם מלך גזר{{הערה|כי הכיבושים היו מידי קרובים אל עירו.}} לעזור ללכיש, אך יהושע השמידו יחד עם צבאו (אך לא כבש את עירו). אחר כך המשיך יהושע וכבש את עגלון והשמידה, ואת חברון והשמידה יחד עם מלכה החדש, ואת דביר והשמידה. במהלך זה כבש יהושע את הערים המערביות, ולאחר מכן המשיך והכה את שאר מלכי האיזור "מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְעַד עַזָּה" - מהמזרח למערב, "וְאֵת כָּל אֶרֶץ גֹּשֶׁן{{הערה|זו אינה גושן של מצרים.}} וְעַד גִּבְעוֹן" - מצפון לדרום. לאחר שסיים את הכיבוש בפעם אחת שב יהושע וכל צבא ישראל אל המחנה שבגלגל.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)