עריכת הדף "מלח" (פסקה)

==בחסידות==
שורש המלח הוא מ[[גבורות]] ד[[אבא]] (שהרי הוא יוצא מהמים שמורה על חכמה). ונתבאר ב[[קבלה]] כי גבורות דאבא כשנכנסים ל[[נה"י]] דאמא נהפכים הגבורות להיות [[חסדים]] ד[[אמא]], מכיון שבערך אמא הם נחשבים לחסדים, ולכן המלח ממתק את ה[[בשר]] שהוא בחינת אמא.

וזהו ענין המלח, שהמלח מפליט ה[[דם]] (שהוא הפסולת) מן הבשר, שמברר הפסולת מן האוכל, לפי ששרשו מגבורות דאבא שהם המבררים את הרע מהטוב, כמו שכתוב בזוהר "[[בחכמה אתברירו]]" (שכל ה[[בירורים]] הם מכח [[ספירת החכמה]]), ולכן כמו שבענין הבירורים אין המברר נתהפך להיות מהות המתברר, כמו״כ במלח אף שבעצמו אין בו טעם עם כל זה הוא פועל טעם בהבשר{{נערה|לקוטי תורה פרשת ויקרא ד"ה ולא תשבית מלח}}.

שורש המלח הוא בחינת שורש הגבורות, שהוא בחינת [[קו המדה]]{{הערה|[[בוצינא דקרדוניתא]] כי מלח בגימטריא [[מזל]]א, ואבא יונק ממזלא, ושרש מזלא נמשך מ[[מוחא סתימאה]] שבו מלובש [[גבורה]] ד[[עתיק יומין]] שנקרא בוצינא דקרדוניתא}}. וענין קו המדה שהוא המודד לכל המשכות האורות וכלים איך וכמה יומשך, ולכן צריכים להניח מלח על השולחן להגן מן היסורים כי מפני שהוא שרש כל הגבורות, על כן הוא ממתיק הדינים שאין הגבורות נמתקין אלא בשרשן.

ב[[עבודת ה']] - כמו שהמלח גורם צמאון לאוכלו, כך המלח הרוחני שהם גבורות דאבא הוא הגורם צמאון ב[[נפש הבהמית]] ל[[אלקות]] ששורש צמאון זה הוא מחכמה{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/4/4a&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 ליקוטי תורה פרשת ויקרא ד א]}}, והיא בחינת [[פנימיות התורה]] שגורמת צמאון לנפש הבהמית ומזכך אותה לאלקות, מלח [[אותיות]] חלם (מלשון רפואה){{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/14/51b&search=%D7%9E%D7%9C%D7%97 שם הוספות נא, א]}}.

ב[[סעודה]]-יש עניין שיהיה מלח על השולחן כשמברכים המוציא (רמ"א סימן קסז סעיף ה) עד אחרי ברכת המזון (כף החיים סימן קפ אות ג).