עריכת הדף "מאיר גורקוב" (פסקה)

===מאסרו===
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב ה[[מוסר]] הידוע [[דוד יצחק מבאברויסק|דוד יצחק]] (דוד איצ'ה) מ[[באברויסק]], שבעברו היה [[תמים|מתלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים]] והגיע לעיר ב[[לבוש חסידי]]; דוד יצחק שאל את אחד מהחסידים היכן ניתן ללון, והחסיד, שלא ידע שדוד איצ'ה הוא מוסר, הובילו לביתו של ר' מאיר; בדרך השיג דוד איצ'ה את פרטיהם של שאר החסידים וכן התארח בבית כמה מהם שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ור' [[נחום יצחק פינסון]].

כחודש-חודשיים לאחר ביקורו של דוד איצ'ה, ב[[שבת]] לפני [[מנחה]], ביקרו אנשי [[נ.ק.וו.ד]] בבתיהם של כמה חסידים, ביניהם בביתו של ר' מאיר; מאז לא ישנו החסידים בבתיהם בלילות, שבהם בדרך כלל נעצרו החסידים, ור' מאיר ישן בבית חתנו ר' [[ישראל יהודה לוין]].

ב[[ח' באדר]] הייתה אסיפה חשאית, בה הוחלט ביוזמתו של ר' מאיר על הקמת ישיבה בחרקוב לאחר [[פסח]].

במוצאי [[שושן פורים]], לאחר [[התוועדות]], חזרו החסידים לבתיהם בהסתמך על כך שבלילה זה, ה-8 במרץ, ישנה חגה ב[[רוסיה]] (יום האישה) ועל סמך זכות חג הפורים; אך דווקא בלילה זה ביצע ה-נ.ק.וו.ד. גל מעצרים נוסף, בהם נעצרו חמישה חסידים: ר' מאיר, הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון שאצלם ביקר המוסר, ובנוסף ר' [[צמח גורביץ]] ור' [[שמואל כצמן]]. ר' שמואל כצמן הצליח להשתחרר דרך קשריו.

בשל רצונו של ר' מאיר להקים ישיבה, הואשם ב:{{ש}}
{{ציטוט|מקור=המשפיע שלא חזר, עמ' 158|תוכן=
1. חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני.

2. גיוס כספים בקרב האוכלוסייה היהודית לצורכי פעילות אנטי מהפכנית.

3. ניהול תעמולה לאומנית אנטי סובייטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי}}
על פי המסמכים, החסידים הופללו על ידי דוד איצ'ה.

לאחר כעשרה חודשי מאסר וחקירות מתישות, נשלחו ארבעת החסידים לגלות, אותה שרדו רק ר' מאיר ור' צמח גורביץ.

את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטייפניאק שבמחוז קרגנדה (לא רחוק מאקמולינסק) שב[[קזחסטן]]. תחילה הייתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב, אבל לבסוף היגרה אף היא לשם עד לסיום שנות גלותו.

בזמן היותו בגלות, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], שבמהלכה כבשו ה[[גרמניה|גרמנים]] את חרקוב וחסידי חב"ד שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]], וכשהסתיימו שנות גלותו של ר' מאיר בשנת [[תש"ד]]{{הערה|[[זכרונותי]].}}, עבר אף הוא לשם, בה התמסר לקירוב הנוער הרחוק מיהדות לתורה.