עריכת הדף "לימוד החסידות" (פסקה)

===מצוות תלמוד תורה===
במספר מקומות{{הערה|ראו לדוגמא התוועדויות תשמ"ו חלק ב', עמוד 782}} מביא [[הרבי]] את פסק ההלכה של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|הלכות תלמוד תורה פרק א' הלכה ד'.}}: "אמרו חכמי האמת שכל נפש מישראל צריכה לבוא בגלגולים רבים עד שתקיים כל תרי"ג מצוות במעשה, דיבור ומחשבה . . וכל מי שיכול להשיג ולידע הרבה ונתעצל ולא השיג וידע, אלא מעט, צריך לבוא בגלגול, עד שישיג ויידע כל מה שאפשר לנשמתו להשיג מידיעת התורה, הן בפשטי ההלכות, הן ברמזין ודרשות וסודות, כי כל מה שנשמתו יכולה להשיג מידיעת התורה זהו תיקון שלימותה, ואי אפשר לה להתתקן להשתלם בצרור החיים את ה' במקורה אשר חוצבה משם בלתי ידיעה זו. ולכן אמרו חכמים אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כדי שלא יצטרך לבא בגלגול לעולם הזה". וכידוע, שגם גדולי ה[[מתנגדים]] סמכו את ידיהם על פסקיו של אדמו"ר הזקן, בהלכות תלמוד תורה{{הערה|קודם שנודע להם זהות המחבר}}, ומכך רואים שגם הם הסכימו עם דבריו שישנו הכרח בלימוד פנימיות התורה, עד כדי כך שמי שלא למד חסידות, יצטרך לבוא שוב בגלגול בעולם הזה.

אף שבקרב רבים השתרשה הדעה המוטעית שלימוד פנימיות התורה ותורת החסידות שייך רק לחסידים, גם גדולי בעלי המוסר וראשי ה[[מתנגדים]] הביעו את דעתם בצורה מפורשת כי לימוד פנימיות התורה הוא מוכרח, ובכמה הזדמנויות הביא הרבי את דברי [[הגר"א]] כי מי שהיה יכול להשיג סודות התורה והוא לא השתדל להשיגן, נידון בדינים קשים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5653 אגרות קודש חלק ט"ו אגרת ה'תרנג]}}.

עיקר מעלת האדם היא עיסוקו בענייני השכל והחכמה, ובעיקר בחכמה האלקית שהיא חכמת התורה, ובה גופא בפנימית התורה העוסקת בהשגה אלוקית שהיא עיקר השלמות והמעלה של מין האדם{{הערה|שם=ומעיין א, ג|[http://www.chabadlibrary.org/books/maharshab/umayon/1/3.htm קונטרס ומעיין מאמר א פרק ג']}}{{הערה|ראה הקדמת הרמב"ם למשניות פסקה המתחילה 'ואני אבארם לך'.}}.

כמו כן, פנימיות התורה עוסקת בעניינים הרוחניים ועל ידי הלימוד מתעדן האדם ויוצא מחומריות. בנוסף לכך, היא גם מביאה ומעוררת את רגש ה[[אהבה]] וה[[יראה]] לאלוקים{{הערה|שם=ומעיין א, ג}}.

כמענה על טענות המנגדים ללימוד החסידות, שבאם הדבר מוכרח מדוע בדורות הקודמים היה הדבר אסור, וכיצד ייתכן שיש צורך בלימוד שכל מציאותו הוא שלילת והעדר מציאות האדם (ביטול), השיב הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלא א' עמוד 150}} במשל ממחלה ממארת, שהדרך להילחם בה הוא דווקא באמצעות שלילה והעדר של האבר המיותר, ובשביל זה משתמשים באמצעים חדישים שלא היו ידועים וזמינים בעבר, ואף אחד לא יטען שהוא לא רוצה להשתמש בתרופות וטיפולים אלו כיון שפעם לא היו עושים זאת, או מכיון שזה קשור עם הריסת הגוף.