עריכת הדף "לייבל זיסמן" (פסקה)

==במלחמת העולם השנייה==
לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הצליח להגיע ל[[ארצות הברית]] החל בהשתדלויות להשגת אשרות כניסה ל[[חסידים]] שנמצאים במקום סכנה. בין אלו שקיבלו ויזה בזכות השתדלותו של הרבי היו משפחת זיסמן, אך זו לא מומשה. לאחר מכן הצליחו להשיג ויזת מעבר ל[[שנחאי]] ([[סין]]), אך גם הזדמנות זו אבדה.

בקיץ [[תש"א]] פרצו ה[[נאצים]] לקובנה והקימו [[גטו קובנה|גטו]] ב[[עיירה]] [[סלבודקה]], ולייבל יחד עם משפחתו ושאר [[יהודי]] קובנה נכלאו בגטו. למרות התנאים הקשים חינכו אביו ל[[מסירות נפש]] על שמירת ה[[תורה]] וה[[מצוות]], ובביתם התקיים מניין חסידי.

ב[[חג הסוכות]] [[תש"ד]] נעשה ר' לייבל [[בר מצווה]], ו[[סעודת מצווה|סעודת המצווה]] נעשתה ב[[סוכה]] המשפחתית בגטו (אחת הסוכות הבודדות שהיו בגטו). בשמחה השתתפו מספר מועט של אנשים, ובקושי היה מניין.

מיד לאחר ה[[בר מצווה]] קנה לו אביו מגפיים גדולות ממנו, כדי שיוכל להחביא בהם את ה[[תפילין]] בעת צרה.

=== במחנות ההשמדה ===
[[קובץ:ביקאנומחנה.JPG|שמאל|ממוזער|200px|שער הכניסה למחנה בירקנאו]]
בקיץ [[תש"ד]] החלו ה[[נאצים]] בהשמדת יהודי הגטו, ובני המשפחה נשלחו למחנה "שטוטהוף" ב[[גרמניה]]. במחנה נערכה אקציה, ולייבל נשלח יחד עם אמו לתאי הגזים. ברגע האחרון, בציווי של מצוות כיבוד הורים, הצליחה לשכנעו לרוץ ולהצטרף לאחיו הגדול [[דובער זיסמן|דובער]], שנשלח ל[[מחנה עבודה]].

משטוטהוף הועבר עם אחיו למחנה "לנדסברג". כעבור שבועיים החליטה הנהלת המחנה כי יש אצלה יותר מידי ילדים, ולייבל הועבר עם עוד מאה וארבעים ילדים למחנה "דכאו", ומשם ל"בירקנאו" הסמוך ל"אושוויץ".

יחד איתו עברו המגפיים, כשבחירוף [[נפש]] וב[[נס]]ים גדולים הוא מצליח בכל פעם להחביא את המגפיים והתפילין מעיני הנאצים. בכניסה למחנה בירקנאו ציוו על הילדים להוריד את כל ה[[בגד]]ים ואת החפצים להניח בערימה. מחוסר ברירה הניח את התפילין בערימה, אך כשעמדו בתור להמשך מסעם עורר יחד עם חבריו מהומה וכשהחיילים ניסו להשתלט, חמק וגנב את התפילין בחזרה. רק באושוויץ נתפס עם התפילין בעת שהניח אותם, וכ"עונש" הוחרמו התפילין והוא הועבר למחנה מאוטהאוזן ב[[אוסטריה]], דבר שלמעשה הציל את חייו.

לאחר [[חג הפסח]] [[תש"ה]] החלה צעדת המוות מאטוהוזן למחנה גונסקירכן. ב[[כ"א אייר]] כבשו כוחות הברית את האזור ויושבי המחנה שוחררו.