עריכת הדף "לאה אמנו" (פסקה)

==לידת ילדיה==
לאה בתחילה הייתה עקרה{{הערה|"שבע עקרות הן: שרה, רבקה, רחל, לאה, אשת מנוח, חנה וירושלים". פסיקתא כ.}} והיות שה' ראה שלאה הייתה שנואה (יחסית לרחל) אצל יעקב נתן לה בנים, בעוד רחל נשארה עקרה.

לאה ילדה בן ראשון ליעקב וקראה שמו [[ראובן]] "כי אמרה כי ראה ה' בעניי כי עתה יאהבני אישי"{{הערה|בראשית כט, לא.}}. לאחר מכן ילדה בן שני וקראה שמו [[שמעון]] "כי שמע ה' כי שנואה אנכי". וכשילדה בן שלישי אמרה שמעתה ילווה בעלי אלי וקראה שמו [[לוי]]. ולבסוף ילדה בן רביעי וקרה שמו יהודה כי "הפעם אודה את ה'"{{הערה|האמהות נביאות היו וידעו שיצאו מיעקב שנים עשר שבטים, וארבע נשים ישא, ובחלוקה שווה כל אשה צריכה ללדת שלושה בנים. לכן כשנולד לוי אמרה שמעתה עשיתי את חלקי הבנים ואישי ילווה אלי, וכשנולד יהודה הודתה לה' שקיבלה חלק גדול יותר בלידת השבטים. רש"י.}}.

לאחר שעצרה מלדת, ראתה שרחל נתנה את שפחתה [[בלהה]] ליעקב שיתחתן עמה. ונולדו לבלהה הבנים [[דן]] ו[[נפתלי]], נתנה לאה ליעקב גם את שפחתה שלה, [[זלפה]].

זלפה ילדה שני בנים ליעקב ולאה קראה את שמם [[גד]] ו[[אשר]].

לאחר מכן התורה מספרת על ראובן שמצא דודאים בשדה והביא מהם לאמו לאה. לדודאים הייתה סגולה לפוריות ורחל העקרה ביקשה מלאה שתיתן לה מן הדודאים. לאה בתמורה בקשה מרחל שבאותו לילה תשהה היא לצד יעקב, ולא רחל. ואכן כך היה.

ה' ראה שלאה רוצה להעמיד עוד שבטים מיעקב ונתן לה בן חמישי. לאה קראה שמו [[יששכר]] כי "נתן אלוקים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי". ולאחר מכן ילדה בן נוסף וקראה שמו [[זבולון]], שמאחר שילדה ששה בנים שהם חצי מבני יעקב, עיקר דירתו של יעקב יהיה עמה (לשון זבול - בית).

לאחר מכן נכנסה שוב להריון והתפללה שלא יהיה זה בן זכר, כדי שרחל אחותה לא תהיה פחותה מאחת השפחות שילדו שני בנים. לבת שנולדה קראה [[דינה]] מלשון הדין שדנה בעצמה{{הערה|"שדנה לאה דין בעצמה, אם זה זכר, לא תהא רחל אחותי כאחת השפחות, והתפללה עליו ונהפך לנקבה". רש"י.}}.