עריכת הדף "כתיבה לרבי" (פסקה)

== אופן הכתיבה ==

הכתיבה לרבי אינה דומה לכתיבת איש לרעהו. ביום בו כותב החסיד לרבי הוא [[טבילה במקווה|טובל במקוה]] לתוספת קדושה וטהרה, ומשתדל להתנהג ביום זה בהתאם.

טרם הכתיבה לרבי נוהגים חסידים [[נטילת ידיים|ליטול את ידיהם]]. הכתיבה, כמובן, ב[[מגבעת קנייטש|כובע]] וחליפה (הנשואים - אף בחגירת [[גארטל]]).

חסידים משתדלים לכתוב לרבי בצורה מכובדת - זוהי הסיבה שכתיבת הפ"נ נעשית על גבי דף חלק ללא שורות, בעט ובכתב ברור.

את הכתיבה מסיימים, בחתימת שם הכותב ושם אמו.

מעניינת ביותר היא התייחסותו של הרבי למכתב שקיבל ותיבה אחת במכתב לא הייתה ברורה דיה. הרבי הקיף בעיגול תיבה זו, וכתב: "1. לאחרי בקשת סליחה וכו' - כמו ש"לשון ברורה" מעלה היא גם כתב ברור כן הוא. 2. מהדברים שאין שמים לב עליהם כלל ולכלל: כתב יד כל נשיאי חב"ד הכי ברור ופשוט. 3. להעיר מלשון [[חז"ל]] (ובהלכה) כתב נאה, וצריך עיון הפירוש"{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ט עמ' 357.}}.

התייחסות נוספת לצורת הכתיבה מצויה במכתב הבא: "כיון שכותב בכל מכתב כמה וכמה ענינים ביחד ונוסף על זה ריבוי שיטים בכל עמוד וכותב גם בין השיטים וממעל לשיטים, שכל זה מקשה העיון ולפעמים גם הקריאה, לכן גם המענה נדחה"{{הערה|[[כ"ט אייר]] [[תשט"ז]].}}.

בין המכתבים ניתן למצוא גם התייחסות בנוגע לסגנון הכתיבה אשר "מובן . . שתמשיך לכתוב בסגנון וכו' שלה ולא דשל אחרים"{{הערה|'מקדש מלך' ח"ג עמ' קפח.}}.

לפעמים ישנה מעלה דווקא כשהאדם כותב את שאלתו בעצמו, כיון שאז הוא מרגיש נוח יותר, ומפרט כל מה שעל ליבו. - כך ענה הרבי לשאלה שנשאל ב'[[יחידות]]' הנוגעת לקרוב משפחה של השואל: "הרי זה ענין שעליו לשאול בעצמו. יוועץ תחילה עם רעייתו, יציע כל הטעמים שיש לו בענין, הן החיוביים והן השליליים . . ושמא ישתנו דעותיהם בכלל ולאחר מכן יכתוב הכל לכאן, ואז יהיה אפשר לומר חוות דעת".

כאשר על פני השואל עלתה ארשת תמיהה, המשיך הרבי: "אולי יש לו עוד טעמים שלא גילם לפניך, לחיוב או לשלילה? בכלל הרי טוב יותר כששואלים בכתב באמצעות אחר מאשר שואלים בעל פה על ידי אחר - בכתב על ידי אחר הרי לא גרע מהדואר, ואולי עוד יותר טוב, משא"כ בעל פה על ידי אחר - שהרי ככל שיפרטו, הרי תיתכן מציאות שיחסירו פרט שלא גילו לאזני השואל, ואילו האדם עצמו בכתבו, כותב הוא בכל הפרטים - לכן מוטב שיכתוב עם כל הפרטים, ואז נראה מה לענות"{{הערה|מ[[יחידות]] [[ניסן]] [[תשל"ד]] - 'התקשרות' גליון תקטז.}}.

לא אחת מתייחס הרבי בתשובותיו לנכתב 'בין השיטין' במכתבו של הפונה - כמו, למשל, באגרת מ[[כ"ט תמוז]] [[תשי"ג]], "נהניתי ממה שבין השיטין של מכתבו ניכר...". וכן ב'יחידות' בשנת [[תשל"ו]]: "קיבלתי את כל מכתביך, קראתי אותם, וקראתי גם מה שכתבת בין השיטין..."{{הערה|'משבחי רבי' עמ' 100.}}.

הרבי ביקש פעמים רבות שיכתבו לו באריכות מבלי לקצר ומבלי לכסות, והביע שביעות רצון כאשר כתבו לו בתדירות ובהרחבה{{הערה|1=ראו לדוגמא: "[https://www.kedem-auctions.com/he/node/121196 כל מה שמאריך יותר בכתובים הרי זה משובח, ובודאי גם להבא יעשה כזה]", ממכתב לרב שמעון יעקובוביץ ז' אלול תשי"ד.}}, ואף ביאר שעצם הכתיבה מעוררת לפעולה.

אבל, ראה שיחת ר”ח כסלו תשמ”ט ע”ד רבוי הכתיבה הבלתי-רצויה לרבי מלך המשיח.