עריכת הדף "כח ההיולי" (פסקה)

==בבריאת העולם הגשמי==
חומר היולי הוא החומר הגשמי הבסיסי שנברא יש מאין בעולם הזה הגשמי. הוא מתורותיו של אריסטו שהתקבלו על חכמי ישראל{{הערה|ראה רמב"ן "נקרא ליונים היולי" וראה פירוש אברבנאל שהוא מדרכי הפילוסופים (להלן)}}, וכמה מה[[ראשונים]] עוסקים בביאור מושג זה.

עיקרה של תורת אריסטו זו, היא שתחילת בריאת הגשמי הייתה על ידי בריאת חומר פשוט, ורק לאחר מכן נוצרו בו ארבע צורות שונות שהם [[ארבעת היסודות]]{{הערה|1=[[רמב"ם]], [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=34 משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק ג הלכה י].}}, ובחומר זה הייתה הבריאה [[יש מאין]]. חומר זה הוא המאפשר את החיבור בין [[ארבעת היסודות]], כיוון שהוא המקור המאחד אותם. בלשונו של הרמב"ן: {{ציטוט|הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.}}

דבר זה רמוז בפסוק: {{ציטוטון|בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹקים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ}}{{הערה|בראשית א, א - ב.}}. כלומר, בתחילת התהוות העולם, הייתה הארץ "[[תוהו]]" (חומר פשוט בלבד){{הערה|תהו בלשון הקודש הוא היולי, "מפני שאם בא אדם לגזור בו שם תוהה ונמלך לקראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל" רמב"ן, שם. וביאור נוסף בתו"א הוספות ויקהל, דף קי"ד עמ' ג, שנקרא תוהו כיוון שהבריות תוהים על קיומו חומר זה, שאינו מציאות ואינו אין.}}. לאחר מכן נשתלשל ה"בוהו" {{הערה|מלשון בו הוא. שיש בו כבר דבר ממשי}}, שהוא יצירת הצורה בחומר ההיולי, והפרטים של "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (השמים וכל צבאיה, והארץ וכל צבאיה{{הערה|תלמוד בבלי פסחים כב, עמוד ב.}}).

===ביאורי הראשונים===
יצירת הצורות בחומר אינה דורשת פעולת בריאה ואלא רק תיקון של החומר{{הערה|שם=רמב"ן|רמב"ן בראשית א, א.}}{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38018&st=&pgnum=8 פירוש רבינו בחיי בראשית שם]}}. ולכן רק בבריאת היולי משתמשת התורה בלשון "ברא" ולא בשאר ה[[עשרה מאמרות]], שהם תיקון החומר שנוצר במאמר הראשון. לכמה מהמפרשים{{הערה|ראש השנה כב, א (ולמרות זאת מצינו ביאורים שונים במפרשי המשנה) ובמפרשי המשנה.}} בריאת ההיולי הוא ה"מאמר אחד" המובא במשנה ב[[אבות]]{{הערה|ראה אבות פרק ה' משנה א.}} (משום כך, למרות שמאמר זה הוא חלק מ[[עשרה מאמרות]], אין את הלשון "ויאמר אלוקים" היות ובחומר היולי שאינו מציאות ממשית לא שייכת עשיה כפי ששייכת בשאר המאמרות{{הערה|מהרש"א, חידושי אגדות ראש השנה כב, א. וראה אור תורה להמגיד ממזריטש, פרשת תרומה דף קב.}}).

ה[[ראשונים]] מבארים, כי הסיבה לצורת בריאה זו, היא מצד רצונו לברוא את העולם בדרך הטבע (ככל האפשר). אילו לא היה [[ממוצע]] כללי בין העדר המציאות לנבראים, היה צורך בפעולת הבריאה [[יש מאין]] בכל נברא בפני עצמו. ביאור נוסף הוא שכך יהיו הנבראים בעלי משותף כללי, וכך יהיה אפשרי שאחד ישמש מזון לזולתו{{הערה|שם=ר"ן|1=[http://www.daat.ac.il/daat/vl/drashotharan/drashotharan01.pdf דרשות הר"ן - דרוש א].}}.

בכמה מהראשונים מובא כי בהיולי עצמו, ישנן שתי דרגות. דרגת היולי האחד ממנו נברא השמים והיולי נוסף לבריאת הארץ. ראייה לדבר היא חלוקת תיאור הבריאה לשניים: בְּרֵאשִׁית בָּרָא .. אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ{{הערה|שם=רמב"ן}}. נימוק לשיטה זו היא שכל הפרטים היוצאים מהיולי אחד, הם בעלי גדר דומה, ואין גדר דומה בין השמיים והארץ. משום כך לא ייתכן לומר שהם באו מכח היולי משותף{{הערה|שם=ר"ן}}.
אולם אחרים חולקים על כך{{הערה|ראה בדרשות הר"ן שם "ואם '''קצתם סברו''' שהיו שני חמרים נבדלים,... כלם הסכימו שהפסוק השני כולל ד' יסודות..." ובאברבנאל דלהלן "יותר אבחר לומר שנברא חומר אחד...מהיותם שני חומרים..}}, ומסבירים כי ההיולי מופשט מכל ציור, ואם כן, גם כח ההיולי שיצר את השמיים, וגם הכח שיצר את הארץ - שניהם מופשטים מהגדרה ספציפית, וממילא הגדרתם זהה{{הערה|שם=אברבנאל|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14387&st=&pgnum=2 פירוש אברבנאל על התורה בראשית א]}}. כאשר לשני מושגים מופשטים ישנה הגדרה זהה - הרי שהם אותו מושג עצמו.

הרבי מקשר מחלוקת ראשונים זו למחלוקת התנאים במדרש רבה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49421&st=&pgnum=117 בראשית רבה פרשה יב סימן יא].}} אם הברואים שבשמים ושבארץ חלוקים בשרשם, נבראו כל אחד ממקומו או שכולם נבראו ממקום אחד, אם מהשמים או מהארץ{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/541.htm אגרות קודש כרך ג' אגרת תקמ"א].}}.

כמו כן, ישנם ראשונים החולקים באופן מוחלט על כל מושג ההיולי: "שכל זה ראוי שיורחק מבעלי האמונה התוריית שהם מדרכי הפילוסופים ומה לתבן את הבר..."{{הערה|שם=אברבנאל}}
{{להשלים|סיבה=דעת החולקים}}