עריכת הדף "ישראל דב בער מווילעדניק (בעל שארית ישראל)" (פסקה)

==עם ליובאוויטש==

קשר מיוחד היה בין חסידי חב"ד לבין האדמו"ר, הרבי ה[[צמח צדק]] כיבדו מאד, ואף שלח אליו פעם עגונה, בכדי שיגלה לה על פי [[רוח הקודש]] היכן נמצא בעלה, כמו כן פעם התבטאו בפניו של הצמח צדק, על הרבי מווליעדניק, שהוא אינו למדן אך בכל זאת בעל רוח הקודש, ומיד מחה הרבי ואמר, לא! לא! הוא גאון{{הערה|ליקוטי רשימות ומעשיות אות מה}}.

סיפורים רבים משקפים, את הקשר שהיה בין חסידי חב"ד לחצר ה"ווילעדנקית", אולי מיקומה של החצר הייתה סמוכה ל[[עיירה]] ליובאויטש, או אולי בגלל הדרך והשיטה המיוחדת שלו. לאחר פטירת ר' [[אהרון מסטרשלא]] חלק מחסידיו עברו ל[[אדמו"ר האמצעי]] וחלק לא מבוטל עברו והתקשרו לאדמו"ר מווילעדניק{{הערה|בית רבי פרק כ"ו עמ' סח}}.

מסופר שבמהלכה של סעודת שבת בחצר הווילעדנקית הגישו לפני הרבי מגש עם שני [[דגים]] גדולים, ומיד פתח הרבי וסיפר, יודעים אתם איך הגיעו [[דגים]] אלו לכאן?, שני [[דגים]] שטו בנהר הגדול, ודג אחד פנה לשני ושאלו להיכן אתה שט? ענהו הדג ל[[ליובאויטש]], ולהיכן אתה שאל הדג, לווילעדניק ענה הדג השני, אולי תבוא איתי גם לווילעדניק הציע הדג, ואכן הוא השתכנע וכך הגיעו שנהם לפה, ובדבריו רמז לחסיד חב"ד שנכח בטיש{{הערה|סופר על ידי הרב [[בצלאל ווילשאנסקי]] ששמע מר' [[אברהם אליהו פלאטקין]] ששמע מאחד שהיה בעל המעשה}}.

סיפור זה מבטא את המשיכה המסויימת שהייתה לכמה וכמה חסידי חב"ד אליו, ואף הגיעו לביקורים אצלו.

בהתוועדות ש"פ בלק תשט"ז לימד כ"ק אדמו"ר את הניגון על "אסדר לסעודתא". כ"ק אדמו"ר ניגן את הניגון כמה פעמים. ובאמצע הניגון סיפר:

{{ציטוטון|פעם בא יהודי אל הרה"צ מווילעדניק, בעל שארית ישראל, וביקש ברכה ללידת בן, ואמר לו, שיפרוש משי ("זייד'נס") בחדר המטות, ויוולד לו בן. כאשר היהודי הנ"ל יצא, שאלו התלמידים אצל רבם מניין המקור לכך ש"משי" הוא סגולה לבן? והשיב להם, שמפורש הדבר ב"אסדר לסעודתא" – "ואלין מליא יהון לרקיעיא ותמן מאן שריא הלא הוא שמשא": "מליא" – היינו משי, וכאשר "אלין מליא יהון לרקיעיא" – מלשון פרישה, שיפרשו אותם, אזי "תמן מאן שריא" – מי שיימצא שם, "הלא הוא שמשא" – (שמש בלשון אידיש) "אַ זון"{{הערה|תורת מנחם חי"ז ע' 97}}.}}