עריכת הדף "ישיבה גדולה תורת אמת" (פסקה)

== פעולות ההקמה ==
בשנת תער"ב [[הרבי הרש"ב]] ו[[הרבי הריי"צ]] מינו את הרב הבלין כ[[משפיע]] ומנהל של הישיבה ב[[חברון]]. איתו נשלחו שבעה בחורים נוספים שהסכימו מרצונם הטוב ליסוע למשך תקופה של שנתיים ימים, בכדי להוות היסוד והגרעין של הישיבה. כבר אז נקבע לה שמה, וכן נקבע כי מהותה יהיה בדומה למהות הישיבה ב[[ליובאוויטש]].

בייסוד הישיבה נטל חלק פעיל הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב|שלמה לייב אליעזרוב]], הרב ד[[חברון]], שרעיונותיו אודות הישיבה זכו לאישוריו של הרבי הרש"ב.

כשיצאו השלוחים הנ"ל לשליחותם, ליוום הרבי הרש"ב וכן ליוום בני קהילות רבות מהערים שעברו בהם בדרכם (כגון [[ניקולייב]] ועוד).

הרב אליעזרוב חשב משך זמן כי השלוחים ששלח הרבי, נשלחו בכדי לבסס את ישיבת "[[מגן אבות]]" החב"דית ששכנה אז בעיר, וכשהגיעו לחברון התבררה הטעות ע"י מכתב ששלח להם הרבי הריי"צ ב[[ראש חודש כסלו]] של אותה שנה. החידוש של ישיבת תורת אמת על הישיבה הישנה (מגן אבות), היא השימת דגש המיוחד על [[לימוד פנימיות התורה]]. טרם החלטה זו על הקמת הישיבה, הייתה תקווה כי אירגון מחדש של הישיבה הקיימת יועיל וישפר המצב, ומשלא עזרו השינויים שנקט הרבי הרש"ב עוד בשנת תרס"ג, הודיע הרבי על הקמת ישיבה חדשה, באומרו שתתנהל היא "על פי הנהגה והשגחה הראשית של בני הרב" (הרבי הריי"צ){{הערה|'תורת אמת' ע' 27-28.}}.

תכנון הקמת הישיבה עד הקמתה בפועל נמשך כתשע שנים{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א ע' נז}}. הישיבה הייתה בתחילה (כאמור) סניף של "[[תומכי תמימים]]", וברבות הימים הוכרזה כעצמאית בשמה 'תורת אמת'. יחד עם כן, היא מהווה המשך של 'תומכי תמימים' {{הערה|'מסע הרבי בארץ הקודש' ע' 153}}. וכלשונו של הרבי: {{ציטוטון|כי אף על פי שמאיזה סיבה שתהיה נשתנה השם (כמובן, ברישיון וברצון רבותינו נשיאנו), שייכים סניפים אלו לישיבת תומכי-תמימים, והם תחת בעלותם של מייסדי ישיבת תומכי-תמימים – כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר{{הערה|תו"מ תשמ"ב ח"א ע' 12.}}}}.

ב[[כ"ד מר חשוון]] הגיע הרב הבלין יחד עם ארבעה בחורים נוספים לארץ ישראל, כשהשלושה הנוספים הגיעו מאוחר יותר. זאת למרות שהתוכנית המקורית הייתה שכל הקבוצה תגיע כבר בחודש מנחם-אב תרע"א{{הערה|אג"ק אדהריי"צ ח"א ע' נ. "תולדות חב"ד בארץ הקודש" ע' קפג}}.

הם הגיעו לחברון ב[[כ"ח במר חשוון]] לאחר שהות קצרה ב[[יפו]] וב[[ירושלים]]. ההשגחה העליונה סיבבה את בואם בשבת [[פרשת חיי שרה]], בה מתוארת קניית [[מערת המכפלה]].
אל קבוצה זו התלווה הרב [[מנחם שמואל שניאורסון]] מחברון, שעליו הוטלה המשימה על ידי הרבי הרש"ב לעזור לשלוחים בהתאקלמות.

ולהלן רשימת השלוחים:
* [[ישראל זלמן אסנאס]] - מיאנאוויץ.
* [[אברהם אליהו אשרוב]] - מסוראז. לימים רב העיירה דריבין ומחשובי חסידי חב"ד ב[[ריגה]]. נהרג על קידוש ה' ע"י הנאצים [[יימח שמו|ימ"ש]].
* [[יחזקאל פייגין]] - מלוקימא. לימים, '[[חוזר]]' של רבותינו נשיאנו, [[משפיע]] בכמה ישיבות תומכי תמימים ברוסיה, מזכירו של הרבי הריי"צ ומנהל רשת ישיבות חב"ד בברית המועצות ובפולין. נהרג על קידוש ה' ע"י הנאצים ימ"ש.
* [[הלל פרוטקין]] - מפוצ'פ. למדן, משכיל ועובד פנימי. נפטר בצעירותו, מפאת העינויים והסיגופים הרבים שנטל על עצמו. מחבר הניגון "כלות הנפש".
* [[צבי הירש הכהן קצב]] - מ[[האדיטש]]. בשנת [[תרע"ט]] שהה או למד בישיבת תומכי תמימים בעיר [[קרמנצ'וג]], ובעת מאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], יוחסה לו האחריות על איסוף הכספים בעיר זו עבור הישיבות המחתרתיות. בשנת [[תרצ"ו]] הרה לו הרבי להעתיק את מגוריו לעיר [[מוסקבה]].
* [[מנחם נחמן בן ציון קרסיק]] - מלאפיטש. לימים, '[[חוזר]]' של הרבי הרש"ב ורב העיירה [[שצעדרין]].
* [[אלתר שימחוביץ']] - מפוצ'פ. לימים, משפיע בישיבות תומכי תמימים ב[[שצדרין]], [[רוסטוב]], [[ורשה]] ובישיבת תורת אמת בירושלים.

מצבם הרוחני של בני ארץ ישראל באותה תקופה היה ירוד ביותר. באשר על כן שרר צער רב על התמימים הנ"ל, ר' אלתר התבטא כי התמימים מרגישים כי גלו מעל שולחן אביהם. מצב העיר חברון אומנם היה טוב מזה של ירושלים, אך עדיין הוא היה ירוד.

תושבי ארץ ישראל כלל לא הכירו מהי עבודת התפלה, ובוודאי שבקרב הצעירים הדבר היה כך. ר' [[יחזקאל פייגין]] התבטא על כך ש"מה שלבני חוץ לארץ הוא דבר ברור, אצל בני ארץ ישראל הינו יגיעה גדולה".

עם זאת השלוחים השפיעו על תושבי ארץ הקודש, ורבים מבני הארץ קטנים כגדולים הגיעו לחזות בתופעה ששמה עשה לה כנפיים. רבים באו לחזות במקור המהפכה הרוחנית שהתחילה להתרחש. הרושם העז של המבקרים, נבע מראות ושמיעת הרב הבלין, שיעוריו, התוועדיותיו ובעיקר תפילתו, גרמה לרבים להתקרב לענייני עבודת ה' ולדרך החסידות.

הרב [[מרדכי דובער סלונים]], מזקני חסידי חב"ד בעיר, העיד במילות מרגשות על המהפכה שעשו התמימים בעיר ובארץ ישראל כולה. הרב הבלין סיפר על ההצלחה הגדולה, לחסיד המפורסם הרב [[אלחנן דוב מרוזוב]] ששימש מזכיר "הוועד למען תורת-אמת".

ואכן הקמת הישיבה החלה לפעול את פעולתה{{הערה|'תורת אמת' ע' 33-45}}.