עריכת הדף "יקותיאל מליעפלי" (פסקה)

==אצל אדמו"ר האמצעי==
לאחר [[הסתלקות]] רבו [[אדמו"ר הזקן]] נעשה חסיד מקושר ל[[אדמו"ר האמצעי]].
פעם אחת עבר דרך ליעפלי, אחד האברכים והמשפיעים וחזר [[מאמרי חסידות]] של [[אדמו"ר האמצעי]] בע"פ. במאמרים אלו התבארו ענינים עמוקים ביותר, אך האברך היה נואם נפלא ונאם בכישרון רב.
ר' יקותיאל שמע את הדברים ולא הבין מאומה, הדבר נגע מאוד לליבו ושבר את רוחו. שנים אחר כך כשסיפר זאת ר' יקותיאל לר' [[שמואל דובער מבוריסוב]] הסביר לו:"הגע בעצמך, הייתי אז כבן ארבעים, לאחר שהלכתי ל[[אדמו"ר הזקן]] במשך כחמש עשרה שנה. בכל אותה תקופה למדתי [[חסידות]] לפי כוחי. והנה נהייתה תופעה חדשה - מגיע אברך צעיר, אפרוח ממש, וחוזר את מאמריו של [[הרבי]] בזמרה ובחיות, ואני שומע ואיני מבין. מרגיש אנוכי כי העניינים עמוקים מאוד עניינים נפלאים אבל אינני יודע מאומה." ר' יקותיאל ביקש מהאברך שיחזור לפניו את ה[[מאמרים]], שוב ושוב, ושיסביר לו אותם, והוא אכן השתדל להסביר לו, אך ר' יקותיאל לא הצליח להבין מאומה. האברך נסע ור' יקותיאל נשאר כספינה בלב ים, מכיוון שכן החליט לללכת ל[[ליובאוויטש]]. 

כשהגיע ל[[ליובאוויטש]], לליובאוויטש הגיע ביום רביעי, ולפני קבלת [[שבת]], אמר ה[[רבי]] מאמר. ב[[שבת]] קודש, אמר הרבי מאמר וביאור על המאמר, את המאמר הבין ר' יקותיאל אך את הביאור לא הבין. אך להפתעתו ראה שהאברכים הבינו את הביאור. ר' יקותיאל הצטער צער רב שלא הבין את הביאור, וכל הלילה בכה מעמקי לבבו.

ביום שני נכנס ל[[יחידות]] וסיפר כל מה שעבר עליו. ענה לו הרבי: "אין לך דבר העומד בפני ה[[רצון]].. וכשרוצים ב[[אמת]] גם החושים מתרחבים". כששמע זאת מ[[הרבי]], החליט להשיאר בליובאוויטש עד שיתחיל להבין. כארבע חודשים התייגע ר' יקותיאל, ביגיעה עצומה, יגיעת [[נפש]] ויגיעת בשר, להרגיל את עצמו לחשוב על עניין אחד כמה שעות, ולחזור על דבר אחד כמה פעמים.

האברך ר' אפריים מסמיליאן, חזר איתו את המאמרים פעמים רבות, עד שהצליח להבינם. בחודש [[תשרי]], הרגיש ר' יקותיאל את עצמו כבריה חדשה, ונהיה כלי לקבלה, ואז נסע לביתו. החל מאז היה מבין גדול ב[[דא"ח]], עד שרבינו האמצעי חיבר את ה[[אמרי בינה]] בשבילו, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]], שלח את [[אדמו"ר המהר"ש]]]לשאול אותו שאלות ב[[חסידות]]. אך עדיין בעניני ה[[עולם]], וב[[נגלה]], היה בעל ידיעה פשוטה ביותר.