עריכת הדף "
ימי השובבי"ם
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==אצל רבותינו נשיאינו== באגרת מ[[המגיד ממעזריטש]] לבנו{{הערה|יום רביעי פרשת שמות תקל"ב, נדפסה בקובץ 'התמים' שכו, ג. אור תורה בהוספות נא, א.}}, מזהיר אותו שלא יתענה תענית שובבי"ם{{הערה|"לבני היקר משוש לבי קדוש וטהור מני בטן מ' אברהמיני' יחי' נ' הנני מזהירך שבל תתענה תענית שובבי"ם".}}. במאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים{{הערה|עמוד תטו.}} מבאר אדמו"ר הזקן את ענין שובב"ים, שהוא ענין העלאת ישראל מהמדריגה התחתונה להעלותה לשורשה, בדוגמת התוכן של פרשיות אלו המספרות אודות היציאה ממצרים, כשהתוכן של הפרשיות הולך ועוסק בענינים יותר גבוהים ויותר נעלים, בהתאם למצבו של היהודי שמתקן את נפשו, ובהמשך הספר שם{{הערה|עמוד תקמט.}} מופיע מאמר שלם המבאר ענין השובבי"ם שהוא תיקון לפגם הברית. אך כמו שהרבי מציין{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט דלקמן.}}, גם במאמר זה לא הוזכר כלל ענין התעניות. בשנת [[תשמ"ט]] התבטא הרבי ש"בספרי היסוד של חסידות חב"ד (תניא, תורה-אור ולקוטי-תורה) לא נזכר כלל על-דבר תעניות שובבי"ם [ת"ת] בשבועות אלו (מתחילת ספר שמות), ואפילו לא הענין, התיבה שובבי"ם!... כי עיקר התיקון על-ידי תעניתים אלו כבר נסתיים בדורות הראשונים{{הערה|הרבי מציין ל[[משנת חסידים]] מסכת טבת ושבט פרק א' משנה ב' ואילך. וספר תיקון שובבי"ם להרמ"ז.}}"{{הערה|ספר-השיחות תשמ"ט ח"א עמ' 185 הערה 64. התוועדויות חלק ב' עמוד 185 הערה 60.}}. בשיחת אור ל[[א' אדר|א' אדר ראשון]] [[תשנ"ב]] הזכיר הרבי שימים אלו הם ימי סגולה: "ובפרט בעמדנו בשבועות ד"שובבי"ם ת"ת" - אף על פי שהענין דשובבי"ם ת"ת אינו מוזכר בחסידות - על כל פנים במאמרים שראיתי ומצאתי, מלבד מאמר אחד וגם ביו יש ספק בדבר, וכמדובר כמה פעמים". עם זאת, במכתב פרטי הורה הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק י' עמוד רנט.}} לאדם מסויים שכיון שעורר על זה, שבאותה שנה בלבד, ובימים שני וחמישי בלבד (בתנאי שהם לא חלים בראש חודש), יאחר את סעודותיו כ-10 עד 15 דק' מהרגיל, ובזמן זה שמאחר את סעודותיו, ילמד חסידות. ולהעיר, שהרבי בעצמו התייחס לכך שהוא לא שולל ענין זה מעיקרו, אלא רק מדגיש שאין זו הדרך של חסידות חב"ד{{הערה|"להוסיף ולהדגיש, שאין זה שולל חס ושלום את המנהגים ששאר היהודים נוהגים בהם באופן אחר מהנ"ל, מאחר ו"נהרא נהרא ופשטי", וכל אחד במסילתו יעלה; הדרך של חסידות חב"ד, כפי שהורונו רבותינו נשיאינו, היא כנ"ל". ובהערה 67 שם: "ואין זה סתירה להביאור שבפנים (שבדורנו כבר נגמר עיקר העבודה בדרך תעניות), כי גם עתה שייך עבודה זו ביחידים".}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף