עריכת הדף "יוסף מלובני" (פסקה)

==קשריו עם הרבי==
כשלושה חודשים אחרי הגעתו לניו יורק, הוזמן על ידי אחד מחברי הקהילה להצטרף אליו להתוועדות של הרבי. במהלך ההתוועדות הוא הציג את ר' יוסף בפני הרבי, וזו הייתה התחלתה של מערכת יחסים ארוכה עם הרבי.

פעמים רבות העניק לו הרבי ברכות להצלחה בתחום עיסוקו, ואף דחק בו לנסוע ולהרבות בהופעות וקונצרטים, בכללם גם קונצרטים שנערכו לטובת גיוס תרומות למטרות צדקה.

באחד המפגשים עם הרבי, אמר לו הרבי "כבד את ה' מגרונך", ומיד הסביר, "על הפסוק [ממשלי] 'כבד את ה' מהונך', אומרים חז"ל, שאת המילה 'הונך' [רכושך] אפשר לדרוש ולקרוא גם 'גרונך', כלומר, לכבד את ה' בקולך – וזו הוראה המכוונת לחזנים".

הרבי חייך והעיר, "אם אני אנסה זאת, אינני יודע אם אצליח – ייתכן שהקהל יקום ויברח. אבל כאשר אתה שר, יותר אנשים מגיעים, וכתוצאה מכך הם גם מגבירים את התרומות שלהם".

===שמירת שבת שתשנה ההיסטוריה===
בהזדמנות אחרת, אחרי סדרה של קונצרטים שערך בברית המועצות, הרבי הרעיף עליו שבחים באופן מיוחד. בחודש אייר תשמ"ט (1989) כשלוש שנים אחרי שהמשטר הסובייטי החל במדיניות ה'גלאסנוסט' וה'פרסטרויקה' – נסע למוסקבה על פי הזמנתו של הרב רלף גולדמן מארגון הג'וינט האמריקני. בעקבות סירובם של הסובייטים להתיר ביקור של רבנים, עלה רעיון להביא למדינה זמרים יהודיים, ולכך הם לא התנגדו.

כך התקיימו סדרה של קונצרטים במטרה להביא מעט יהדות מסורתית ליהודי ברית המועצות, ואחרי ששב מהביקור, הרבי ביקש לפגוש ר' יוסף. הרבי התעניין במיוחד לדעת כיצד הצליח לגרום להסרת המיקרופון [[בית הכנסת ארכיפובה מוסקבה]].

ר' יוסף סיפר לרבי שהוטלה עליו המשימה להוביל את תפילות השבת באותו בית כנסת, שהמבנה המרשים שלו סיפק אקוסטיקה טבעית מעולה. ביום שישי אחר הצהרים הלך לסייר בבית הכנסת כדי לערוך היכרות מוקדמת עם המקום, וכאשר עלה על בימת החזן, הבחין במיקרופון ושאל את רב בית הכנסת לפשר הדבר, והוא הסביר לו שבלעדיו, הקהילה אינה מצליחה לשמוע היטב את בעל התפילה. הוא סירב להתפלל במקום כשהרמקול מותקן, ואף לא הסכים להסתפק בכך שהוא יהיה מכובה, והתעקש שיפרקו אותו לגמרי אף שהיה צריך עבור כך לשבור את הבטון, והרבי שיבח אותו מאוד על התעקשותו.

"זה יחזק את היהדות", אמר הרבי. "זהו הישג של ממש. המסירות שלך למען שמירת השבת תשנה את ההיסטוריה!"

===[[ילד מיוחד]]===
אחד הדברים שהרבי חיזק ועוד את ר' יוסף ומשפחתו הייתה זו שנגעה לבנו, זאבי, שנולד עם אוטיזם חמור.

בתקופה שהתגורר בלונדון, מסר אותו מוסד יהודי מקומי, וכאשר עבר לניו יורק, המלצתו של הרבי הייתה שעדיף יהיה לא לטלטלו למוסד אחר ובלתי מוכר מעבר לים. עם הזמן ניכר שבית ספר בלונדון לילדים בעלי צרכים מיוחדים, היה טוב יותר ממוסדות אחרים שראינו, ולכן החליט להשאירו שם, בהתאם להמלצת הרבי.

בחודש כסלו תש"נ עבר יחד עם אשתו, ל[[חלוקת הדולרים]] לצדקה, וביקש ברכה מיוחדת עבור בנו, זאבי. בתגובה, אמר להם הרבי תשובה ששינתה את תפסת עולמם.

"האוטיסטים", הסביר הרבי, "אין פירוש הדבר שאין להם קשר לאף אחד; אין להם קשר עם אנשים, אבל עם הקב"ה יש להם קשר כמו לאחרים, ואפילו יותר מכך. מאחר שהם אינם עסוקים בבני אדם, הם פנויים יותר לעסוק בקשר עם ה' ".

הדבר שינה את כל המחשבה על הילד ור' יוסף גילה שהילד מצליח לברך, וגם שמייקר מאוד את הטלית קטן, והוא סיפר על כך לרבי.

"האם יש לו קופת צדקה בחדרו?", שאל הרבי. כשהשיב בשלילה, הורה הרבי שנדאג לקבוע קופה בחדרו. הרבי ציין שהנהלת המוסד בוודאי לא תתנגד לכך, שכן צדקה היא משהו שכולם מעריכים. "יהיה זה לטובתו", הוסיף הרבי. "כאשר אנשים יבואו לבקר אותו, הוא יוכל להזכיר להם שעליהם לתרום לצדקה".

ר' יוסף עשה כעצת הרבי, וכעבור שנתיים הגיע לרבי וסיפר לו על ההשפעה החיובית שהייתה לעצתו על בננו. מאז שקיבל את קופת הצדקה ואת ברכת הרבי, החל זאבי להגיב בצורה טובה יותר. הוא החל להיות פעיל יותר, ולגלות יותר הבנה לנאמר לו.

בשמעו את הבשורה הזו, העניק לנו הרבי דולר נוסף, באומרו, "שלחו את הדולר הזה להנהלת המוסד שלו, ובקשו מהם שישימו את זה בקופת הצדקה שבחדרו".

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:אישים במנהטן]]
[[קטגוריה:אישים בניו יורק]]