עריכת הדף "יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)" (פסקה)

== הנהגתו באדמו"רות ==
לאחר חתונתו רצה הצמח צדק כי יבוא להתיישב בליובאוויטש, אך חותנו התנגד לכך ורצה שהוא יתמנה כ[[אדמו"ר]] ב[[אוורוטש]] כדי למנוע מצאצאיו של רבי [[אהרן מצ'רנוביל]] אחיו של חותנו, לתפוס את הרבנות ואדמו"רות בעיר{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 204.}}, למרות שהדבר היה קשה עליו. רבי יוסף יצחק לבסוף קיבל את הצעתו של חותנו ובהיותו בן שלושים ושש, בשנת [[תרי"ט]] החל לנהוג ב[[אדמו"ר|אדמו"רות]] ב[[עיירה]] [[אוורוטש]], אך אביו הצמח צדק לא היה מרוצה מכך{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הצמח צדק)|אגרות קודש הצמח צדק]] (מהדורת תשמ"ו) חלק ב' אגרת ד', מהדורת [[תשע"ג]] אגרות ס"ו-ס"ז עמ' קמ"ו ואילך.}}. על דעה נוספת הסיבה לכך שעבר לאוורוטש הייתה כדי לעזור לחותנו ולהקל עליו מפרנסתו{{הערה|בלוי, בני הצמח צדק, עמ' 201.}}. סיבה נוספת היא היתה גם כדי להציל את בניו מהגזירה שנגזרה על הצמח צדק, שהוכרח למסור שנים מנכדיו לבית הספר של [[תנועת ההשכלה]] בליובאוויטש{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק], ע' קמט ואילך.}}.

הנהגתו הייתה כדרך הנהגת אדמו"רי [[טשרנוביל]] ולא בדרך חב"ד, והוא אמר רק 'תורות' קצרות בעוד ש[[מאמר|מאמרים]] עמוקים אמר לפני יחידי סגולה, אך מידי פעם היה מגיע לליובאוויטש, שם היה אומר מאמרים ארוכים למייחלי פניו.

הוא נודע כבעל מופת. וכך מובא עליו בספר "בית רבי": {{ציטוטון|ויוסף הוא השליט, עוד בחיי אביו רבינו. וקבע דירתו בעיר אוורוטש, ולשם היו נוסעים אליו לקבל לקבל מפיו ולדרוש ממנו עצות רוחניות וגשמיות. בוואלין סיפרו ממנו גדולות והחזיקוהו לאיש מופת... היה בא לעיתים לליובאוויטש לשתות מבאר [[מים]] חיים, והיה דולה ומשקה לאנ"ש הקשורים והעטופים אליו...}}.

לאחר פטירתו מילא את מקומו בנו, האדמו"ר רבי [[נחום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|נחום דובער שניאורסון]], שנפטר ב[[ח' בטבת]] [[תרנ"ו]]. לאחר פטירתו התפזרו חסידיו בין [[חסידות צ'רנוביל|חסידיויות צ'רנוביל]] השונות.