עריכת הדף "יוסף הצדיק" (פסקה)

===יוסף והאבות===
חילוק הכללי בין עבודת האבות לעבודתו של יוסף הוא, שהאבות היו רועי [[צאן]] - כפי שאמרו אחי יוסף לפרעה: "רועה [[צאן]] עבדיך גם אנחנו גם אבותינו". ומה שבחרו האבות להיות "רועי [[צאן]]" דוקא - הרי זה מכיון שרצו להיות בהתבודדות ובריחוק מהמוגה של עיר, כי מרעה הצאן הוא ב[[שדה]], או במדבר - כפי שמצינו אצל משה רבעו: "וינהג את הצאן אחר המדבר", ובוודאי - מחוץ לעיר, כדי שיוכלו לעסוק בעבודת ה' ללא כל הפרעות מהמונה של עיר (אפילו עיר קטנה).

לעומת זאת - יוסף הצדיק לא היה רועה [[צאן]], אלא אדרבה: יוסף היה "משנה למלך" לפרעה שהיה "מושל בכיפה"{{הערה|1=ראה ב[[מסכת מגילה]].}} בכל העולם כולו, ועד ש"יוסף הוא השליט על הארץ הוא המשכיר לכל עם הארץ", כלומר, שתפקידו של יוסף היה לספק [[מזון]] - "לחם לבב אנוש יסעד"{{הערה|1=[[תהלים]] מזמור קג.}} - עבור "כל עם הארץ", ומכיון שכל חיותו ומציאותו של האדם היא על ידי ה"לחם", נמצא שכל חיותם ומציאותם של "עם הארץ" הייתה תלויה ביוסף. וענק זה התבטא גם בכל עניני ופרטי החיים שלהם - "בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", כלומר, שהיו זקוקים לקבל רשיון מיוסף על כל פרט ופרט{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130].}}.

בזה מתבטא החידוש המיוחד שמצינו אצל יוסף - שלמרות היותו עמוק בעניני העולם, וכמו שכתוב "ויבוא הביתה לעשות
מלאכתו", "למבדק בכתבי חושבני"', ועד ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו גו'", הנה ביחד עם זה היה במעמד ומצב נעלה ביותר - ו[[דביקות]] תמידית עם [[הקב"ה]], בדוגמת האבות{{הערה|וכאמור: "אלה תולדות יעקב יוסף". - הרבי.}} שעליהם
נאמר "האבות הן הן המרכבה", ש"כל ימיהם לעולם לא הפסיקו אפילו שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם לרבון העולמים"{{הערה|1=[[לקוטי אמרים - פרק ל"ד]].}}, וענין זה חודש על ידי יוסף הצדיק, והרי זו הוראה ונתינת כת
לכל אחד ואחת מישראל שבעבודתו צריך להיות (גם) אופן ה[[עבודת השם|עבודה]] מעין עבודתו של
יוסף הצדיק{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] חלק א' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=937d54f7-3721-46f7-8bed-0faaeb0c52c8&st=%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3+%D7%94%D7%A6%D7%93%D7%99%D7%A7&pgnum=234 עמ' 130.]- עמ' 132.}}.