עריכת הדף "יום ירושלים" (פסקה)

===קביעתו ליום חג===
כבר בשבת פרשת מסעי תשכ"ז, קודם להכרזת הרבנות הראשית, הביע הרבי את דעתו בצורה ברורה על קביעת היום כיום חג:

{{ציטוט|תוכן=חס ושלום לא יעלה על הדעת לקבוע את יום הנצחון כיום-טוב באמירת הלל וכו', שלזה אין שום מקום. ובפרט על פי המבואר ב[[תורה הקבלה|קבלה]] שהמועדים מכוונים כנגד ה[[ספירות]], [[שלושת הרגלים|ג' הרגלים]] הם כנגד ג' האבות [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]] [[חג"ת]], חנוכה ופורים (או: פורים וחנוכה - כב' הדעות שבזה) הם כנגד נצח והוד, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב (שיהפכו לעתיד לבוא לימים טובים וימי ששון ושמחה) הם כנגד יסוד ומלכות, ולפ"ז פשוט שאסור להוסיף יום-טוב.

ואפילו [[מאסר וגאולת הרבי הריי"צ|חג הגאולה י"ב תמוז]] שבו הייתה גאולה כללית, אף על פי כן לא עלה על דעת אדם מעולם לקובעו כיום טוב ולומר בו [[הלל]] עם ברכה או אפילו בלי ברכה! והוא הדין לענין המאורעות שארעו בזמן האחרון - אין לתקן ולקבוע בהם יום טוב חס ושלום! ואף על פי שמצינו כמה גדולים שהנהיגו לבני ביתם ולזרעם אחריהם לעשות יום טוב ביום שנעשה להם נס, אמנם זהו רק לענין שיתבוננו בחסדי המקום שעשה להם . . אבל לא יום טוב כפשוטו.

וכן גם בנוגע לחג הגאולה י"ב תמוז, כתב [[אדמו"ר הריי"צ|כ"ק מו"ח אדמו"ר]] במכתבו הידוע, בפירוש כיצד ובמה יש לנהוג בו יום טוב: שיעשו התוועדות להתעוררות והתחזקות בהפצת התורה והיהדות, ולהפיץ את זה בכל אתר ואתר - שבזה מתבטאת ההודאה, ועל דרך זה הוא גם בנוגע למאורעות שארעו לאחרונה...}}