עריכת הדף "יום הולדת" (פסקה)

===ציון יום ההולדת===
המקור הקדום ביותר לציון ימי הולדת במסיבת שמחה, הוא בספר בראשית{{ציטוטון|ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה|בראשית, פרק מ', פסוק כ'}}, וכך גם במדרש: "משל למלך שנולד לו בן ועשה יום טוב ונשבה אותו הבן ועשה שם זמן מרובה אחר זמן נפדה אותו הבן ועשה לו המלך יום גנוסיא כך עד שלא ירדו ישראל למצרים היו מונין לשעבוד משירדו ונשתעבדו שם עשה להם הקדוש ברוך הוא נסים ונפדו התחילו מונין לחדשים שנאמר החדש הזה לכם ראש חדשים"{{הערה|שמות רבה טו, ט. צוין בשיחת ח"י אלול תשכ"ב.}}, ובמדרש שכל טוב: "רוב בני אדם מחבבים יום שהוא תשלום שנתן, שהוא כנגד אותו היום שנולד, ושמחים בו ועושין בו משתה"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/reader/pagepngs/33211_299_1247_2109.png בראשית מ, כ].}}.

בנוסף לכך, נמצאו עדויות רבות מגדולי ישראל לאורך ההיסטוריה שציינו את יום הולדתם דוגמת ה'בן איש חי' שכתב: "ויש נוהגין לעשות בכל שנה את יום הלידה ליום טוב, וסימן יפה הוא, וכן נוהגין בביתנו"{{הערה|שנה ראשונה, [[פרשת ראה]], סעיף יז. ועיי' שו"ת גנזי יוסף ס"ד. דברי הבן איש חי והגנזי יוסף הובאו בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח, הערה 81.}}.

כך גם מסופר על החתם סופר וצאצאיו{{הערה|הקדמת אוהל לאה לכתב סופר על התורה. שו"ת כתב סופר יורה דעה סימן קמח.}} וכן על [[החפץ חיים]] שהיו נוהגים לערוך סיום מסכת וסעודת מצווה ביום ההולדת שלהם{{הערה|בנוגע לחפץ חיים העדות המפורשת לכך היא רק בהזדמנות אחת, בשנת תרפ"ח, אז ערך סיום מסכת לכבוד יום הולדתו בי"א שבט.}}, וכך נהגו גם אצל אדמו"רי בית רוז'ין{{הערה|(מנהגי מהריי"ו סוליצא, נדפסו באור ישע הערה תתרס.}}.

אצל חסידים ישנו נוסח ברכה מ[[הבעל שם טוב|בעל שם טוב]] שהיה נוהג לברך בה את בעלי ימי ההולדת: "מזל טוב, השם יתברך זאל דיר געבן אריכות ימים ושנים געזונטע טעג און יאהרין בגשמיות וברוחניות" (מזל טוב, השם יתברך יתן לך אריכות ימים ושנים, ימים ושנים בבריאות בגשמיות וברוחניות). [אדמו"ר הזקן קיבל נוסח ברכה זה של הבעש"ט בהיותו במעזריטש]. {{הערה| אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק י, עמ' נג}}.  

רבי יחיאל יעקב מקוזניץ התבטא כי "יום זה מסוגל לשאול דבר מאת ה', וימלא משאלותיו"{{הערה|מליצי אש עמוד נד.}}, והאדמו"ר מסטרופקוב-צאנז כתב: "עושים סעודה ביום זה במקהלות ידידים ואוהבים, והם מברכים אותו"{{הערה|דברי יחזקאל שרגא, פרשת ויקהל.}}.

הרב ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' כתב בצוואתו: "הנני מצווה לכם, בני ובנותי, ביום הלידה של כל אחד, יכתבו לו אחיו ואחיותיו ברכת מזל-טוב".

יהודי הבלקן שעלו לירושלים נהגו ביום ההולדת השישים לערוך 'טקס מדידת תכריכים', ובכך היו מציינים את דברי חז"ל ב[[מסכת אבות]]: "בן שישים לזקנה".

רבי חיים פלאג'י חיבר ספר שלם של לימוד בקשות ותפילות בהגיע האדם לגיל 70, וכתב בספרו 'צדקה לחיים' שנוהגים ביום זה להרבות בצדקה{{הערה|מערכת ה-ע' סעיף תקנ"ה.}}, ואחרים כתבו שיש להוסיף ביום זה בעבודת ה' וביראת ה'{{הערה|הרב הלל פוסק בספרו 'הלל אומר' עמוד פט. שו"ת חקל יצחק לר' יצחק אייזיק מספינקא מאמר ראשון סעיף ג'.}}, ושהוא יום של חשבון נפש{{הערה|הרב ניסים דיין בספרו 'מה אשיב להשם' עמוד צג. רבי דוד מתתיהו מביאלא בספרו 'אורחות דוד עמוד נט.}}, ושהוא יום של תענית ותשובה{{הערה|רבי משה כלפון הכהן, בספרו 'יד משה על התורה', עמוד יד.}}, והמקובל הרב סלמאן מוצפי כתב סדר רוחני שלם ליום ההולדת.

עם זאת, היו כאלו{{הערה|ביניהם: דברי תורה להאדמו"ר ממונקאטש מהדורה חמישית סימן פח, האדר"ת בנפש דוד פרשת וישב עמוד קצה, שו"ת ערוגות הבושם (לגבי גיל 70) או"ח סימן רטו, שו"ת קנין תורה בהלכה ח"ג סימן כא.}} שהעדיפו שלא לציין את יום ההולדת ולא ראו בו חשיבות{{הערה|1=כתב עת זיכרון שלמה, תשנ"ד, עמ' קצה-רכז. [https://hitbonenut.net/archives/444 סדרת עצות התניא: יום הולדת, פרק ב' - פרעה חוגג יום הולדת], מאת ד"ר יחיאל הררי.}}, ואף טענו שזהו מנהג גויים{{הערה|על יסוד דברי חז"ל במסכת עבודה זרה דף ח' שביום זה נהגו הגויים עובדי אלילים לערוך מסיבה.}} ודבר שהתחדש בין בני ישראל רק בדורות האחרונים, ועל כך השיב הרבי שזהו בדוגמת דינים וענינים נוספים שהתגלו רק כאשר הגיע זמנם אך לאחר שהתגלו - הם נעשים לחלק מהתורה{{הערה|1= שיחת שבת פרשת בראשית תשכ"א, תורת מנחם חלק כט, עמ' 141 ואילך. התוועדויות תשמ"ח חלק ב, עמ' 480, סי"ד. ועיי' גם שם עמ' 176. עיי' גם התוועדויות תשמ"ג ח"ג עמ' 1221.}}.