עריכת הדף "יהודה טייכטל" (פסקה)

==פעילותו==
במסגרת הקהילה היהודית בברלין, ייסד בשנת [[תשנ"ו]] את מרכז חב"ד ברלין.

בשנת [[תשס"ה]] הוסמך על ידי [[הרבנות הראשית לישראל|הרב הראשי לישראל]] הרב [[אליהו בקשי דורון]] להיות [[רב]] הקהילה. הרב טייכטל משמש גם חבר בבית הדין הרבני של ברלין מחזיקי ה[[דת]], המוכר על ידי [[הרבנות הראשית לישראל]] כפי שהצהירו ב[[תשס"ד]]. בשנת תשס"ד פתח גן ילדים בברלין, בשנת [[תשס"ה]] הקים את הבית הספר ה[[יהודי]] מסורתי המוכר על ידי ממשלת גרמניה.

בשנת [[תשס"ו]] הקים מרכז מולטימדיה יהודי וספרייה. בשנת [[תשס"ה]] פתח מרכז לחינוך יהודי מהגדולים ב[[אירופה]], בחלקה המערבי של ברלין. אורח הכבוד היה שר החוץ של גרמניה פרנק-ואלטר שטיינמאייר, שהיום מכהן כנשיא גרמניה. במרכז החינוך ישנם בית כנסת גדול, מסעדה יהודית, אולם שמחות, שני מקוואות, ספריה ועוד, בית הכנסת קיבל מינוי לפרס אדריכלות של גרמניה. המבנה מומן באמצעות תרומות מחברי הקהילה. היום פועלים שישה רבנים בקהילה ומעל שישים עובדים במוסדות.

בשנת [[תשס"ח]] חנך את "מקווה [[ברלין]]", בשנת [[תשס"ט]] הקים בית ספר ופנימיה לצעירים - "תורה קולג". ב[[ל"ג בעומר]] בשנת [[תש"ע]] קיים בברלין בפעם הראשונה מאז [[מלחמת העולם השנייה]] מצעד יהודי לשלום בהשתתפותם של למעלה מ-30 ארגונים ו-1000 משתתפים.

בשנת [[תשע"א]] הקים את המרכז ל[[ישראל]]ים בברלין.

בשנת [[תשע"ב]] מונה לרב הקהילה היהודית של ברלין והקים את בית הדין הרבני של ברלין המוכר מטעם הרבנות הראשית לישראל.

בשנת [[תשע"ה]] - פתח גן ילדים יהודי 
נוסף בברלין{{הערה|לאחר שפתח את הראשון בשנת [[תשס"ד]].}}.

בשנת [[תשע"ו]] הקים [[כולל]] [[תורה]] לבעלי בתים ומכון לבירור [[יהדות]].

בשנת [[תשע"ז]] קנה שטח עבור הקמת הקמפוס היהודי בברלין, מבנה של 8000 מ"ר שיכלול בית הספר, ומרכז תרבות וספורט והוציא לראשונה [[סידור]] [[תפילה]] בגרמנית\


בשנת [[תשע"ח]] ארגן עצרות תמיכה בעם היהודי בכל רחבי גרמניה ועצרת מרכזית בברלין, בהשתתפות אלפי איש בהם גם חבר הכנסת יאיר לפיד ממפלגת יש עתיד.

בשנת [[תשפ"ג]] פתח את הקמפוס היהודי.

בעקבות הפעילות הרבה נבחר לאחד מעשרת אנשי השנה של [[חב"ד אינפו]]{{הערה|[https://chabad.info/special/1003797/ תשפ"ג: עשרת אנשי השנה של חב"ד אינפו]}}