עריכת הדף "טיט הנידוק" (פסקה)

==בגמרא==
במסכת זבחים {{הערה|כב א}} מתייחסת הגמרא לכשרותו של טיט הנידוק לגבי [[מקווה]], [[נטילת ידיים]], ורחצת הכהנים ממימי ה[[כיור]], וקובעת כי יש לחלק בין שתי דרגות הסמיכות של הטיט: אם הטיט סמיך כל כך, עד שבעלי חיים (כגון [[פרה]] - הדוגמה המובאת בגמרא) אינה שוחה ושותה מתוכו הוא פסול לכל שלושת העניינים הנזכרים. ואם הטיט אינו סמיך, אלא הוא מימי בדרגה שכאשר [[פרה]] רואה אותו היא אינה מהססת להרכין את ראשה ולשתות ממימיו, הוא נחשב כמים, וניתן לצרף אותו לשיעור ארבעים [[סאה]] של מקווה, או לשיעור [[רביעית]] של נטילת ידיים, וכן לשיעור המים שאמור להיות בכיור - כדי נטילת ארבעה [[כהן|כהנים]].

ב[[מסכת סוכה]]{{הערה|יט א}} משווה הגמרא בין אויר שהוא פחות משלושה טפחים וכשר ב[[סוכה]] מדין [[לבוד]] לדין [[טיט הנירוק]] בכך שלמרות שניתן לצרפם לשיעור הכשרות (ארבעים סאה של מקווה ושבעה טפחים של סוכה בהתאמה), אסור להשתמש בהם עצמם, וכשם שאסור לטבול בטיט הנירוק עצמו כך אסור לישון מתחת לאויר שבין קורות הסוכה{{הערה|לפי פירושו של תוספות בזבחים כב א ד"ה למעוטי}}.