עריכת הדף "טומאה" (פסקה)

==טומאת [[תאווה|תאוות]] ו[[איסור|איסורים]]==
פעמים רבות טומאה משתמשים במושג 'טומאה' לאוטם הלב והמוח הנגרמים לא מנגיעה בדבר טמא אלא כתוצאה מעבירה על איסור. היינו, שמפרשים 'טומאה' מלשון אטימות וטמטום{{הערה|המושג ההלכתי של טומטום הוא אדם שלא עלינו נולד כשאברי המין שלו מכוסים ולא ניכר בין זכר לנקיבה.}}

ופעמים רבות מודגש{{הערה|תניא פרק כט, ד"ה לפיכך נקראו הראשונים סופרים תשט"ז, להבין עניין טמטום המוח והלב לאדמו"ר הזקן (מאמרים הקצרים עמ' תפב ועוד}} שטמטום המוח והלב נגרמים לא רק כשנכשל בעוונות, אלא אפילו כשמשקיע עצמו בתאוות '''היתר'''. שאז גם כשמתבונן ומשכיל בעבודת ה' אין הדברים חודרים ומאירים בו.

בכללות טמטום המוח והלב נגרמים שניהם משיקוע בתאוות, אך בפרטיות כשנמשך האדם לתאוות גשמיות גורם בעיקר לטמטום הלב, ואילו השיקוע בחכמת אומות העולם{{הערה|הנקראים מדע ולימודי ליב"ה.}} מטמטם את המוח מלהכיר בקדושה{{הערה|תניא פרק ח'.}}.

;טמטום (או ערלת) הלב
{{ערך מורחב|ערך=[[טמטום הלב]]}}

כיסוי גס ועב שחופף ומכסה על נקודת פנימיות הלב, שלבו אטום וקשה לבלתי יוכל להתפעל כלל בהתפעלות אהבה אלקית וגם לא בהתעוררות תשובה שבלב נשבר כלל וכלל. טמטום זה אינו רק במי שבא לכלל טומאה גמורה במעשה (שעבירה מטמטמת לבו של אדם), אלא אפילו אם נקי הוא מכל עון ורק שיש בלבו גסות והחומריות (שלבו מתאוה לכל תאוה חומרית במותרות תענוגי עולם הזה){{הערה|על פי תו"ח לאדמו"ר האמצעי מקץ ריג ע"ב.}}.

;טמטום המוח
{{ערך מורחב|ערך=[[טמטום המוח]]}}
זהו מצב בו הטומאה אוטמת ומטמטמת את שכל האדם מלחשוב ולהשכיל בעבודת ה'. וכמו שיצר הרע נחלש כוחו מכח הקדושה (כמאמר רז"ל "אם פגע בך האי מנוול (היצר הרע) משכהו לבית המדרש") ויצר הטוב מתגבר – כך הוא לאידך גיסא, בהיות האדם אוכל דבר טמא נפשו מתהפכת מהמאכל ההוא ויצר הטוב נחלש ויצר הרע מתגבר{{הערה|עפ"י אשל אברהם בשם רמ"ק.}}