עריכת הדף "חיים משולם זלמן ניימרק" (פסקה)

== משפט סטדרוב ==
{{ערך מורחב|ערך=[[משפט סטרדוב]]}}
עשרים שנה לאחר שהגיע לסטדרוב, בשנת [[תרמ"א]] (1881) הלשין מר [[שמעון דוב לזרוב|שמעון לזרוב]] לשלטונות שרב הקהילה החסידית בעיר יחד עם בני הקהילה עסוקים בזיוף חמור של מסמכים וחתירה פלילית עמוקה נגד חוק הגיוס. בעקבות ההלשנה נעצר הרב ניימרק יחד עם עוד 80 מבני הקהילה.

במשך שנתיים, עד למשפט, ישב הרב במאסר כשבמשך זמן זה נחקר על ידי [[טגנצ'וב]], חוקר שנתמנה במיוחד לפרשיה זו. החקירות התנהלו גם מחוץ לכותלי בית הכלא, ונעשו חיפושים דקדקניים בביתו ובמבני הקהילה, כשהבדיקות מגיעות עד ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]].

=== במאסר ===
בזמן החקירות ניסו החוקרים להוציא מפיו הודעה כי [[אדמו"ר המהר"ש]] עומד בראש כל הפשעים נגד המלכות, וכי נסיעת ה[[חסידים]] לליובאוויטש קשורות לתמיכה של הרבי בפעילות הבלתי חוקית שלהם בסטדרוב, אך הוא לא נשבר.

הרבי מהר"ש שיגר מכתב ברכה לרב ניימרק שהוברח לתוך כותלי בית הכלא:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=
בדבר המשפט שלו אין לו מה לפחד כלל, והרי שמע בעצמו מכ"ק אאמו"ר זצלל"ה זיע"א ([[אדמו"ר הצמח צדק]]), ונכון שילמוד כל השנה [[משניות]] [[מסכת ברכות|מסכתא ברכות]], ו[[גמרא]] מסכתא ברכות, והשם יתברך יברכו בכל טוב סלה כאות נפשו}}

שנים מאוחר יותר התברר מדברי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{מקור}} כי אם הוא היה נשבר [[אדמו"ר המהר"ש]] היה נלקח למאסר. ב[[שיחת קודש]] שנשא [[הרבי]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[שבת]] [[פרשת שמות]] [[תשכ"ב]]}} דיבר על כך שעניין המאסר היה אצל כל {{ללא שבירה|[[רבותינו נשיאנו]]}}, ואצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה זה באופן שהחליפו אחר - אחד הרבנים שישב במקומו{{הערה|ה[[מניחים]] שהגישו את השיחה לדפוס הוסיפו בהערה מראה מקום המפנה למקום בו מדובר על מאסרו של הרב ניימרק.}}.

מיד עם היכנסו למאסר דאגו החסידים על ידי השתדלויות רבות, שהרב ניימרק יקבל חדר מיוחד ומרווח, ולא יאלץ ללבוש [[בגד|בגדי]] אסיר. דמותו של הרב ניימרק שהקרינה קדושה השפיע לטובה על שר בית הסוהר שהחל לדאוג בעצמו לנוחות הרב. העביר אותו לחדר נקי ומרווח, ברשותו הייתה ספריה מלאה בספרי קודש, וב[[חג הסוכות]] נבנתה עבורו ועבור בנו [[סוכה]] בחצר בית הכלא. הרב ניימרק הגה בתורה במשך כל היום, ו[[תפילה|תפילותיו]] היו ארוכות מלוות ב[[ניגוני דביקות]].

לאחר שהשתחרר מהמאסר אמר שאלו השנים בהם למד הכי הרבה בחייו, שכן לא היו לו כל טרדות אחרות.

=== במשפט ===
כותבי הרשומות באותם ימים מספרים כי דמותו של הרב ניימרק במשפט עשתה רושם עז על חבר המושבעים, דבר שהשפיע לטובה על זיכויו המוחלט. שמו הטוב שהיה מפורסם בכל רחבי [[רוסיה]] כ"סווטוי ראבין" (הרב הקדוש) והאגדות שהילכו בעיר על רושם ישיבתו בבית הסוהר עשו את שלהם.

המשפט התחיל ב[[חודש תשרי]] [[ה'תרמ"ג]] ונמשך עד ל[[חודש חשוון]] אותה שנה.

=== לאחר המשפט ===
למרות זיכויו במשפט, לא היה בכוחו להישאר בעיר ובערך בשנת [[ה'תרמ"ו]] עבר ל[[ויטבסק]], שם שימש ברבנות, והיו שהמליצו למנותו לרב העיר - מינוי שבסופו של דבר לא יצא לפועל בשל התנגדות ה[[מתנגדים]]. 

=== רבנותו בנעוויל===
בראשית שנת [[ה'תרמ"ז]] בערך עבר לכהן כרב ב[[עיירה]] החסידית [[נעוול]] בבחירת [[הרבי הרש"ב]] שבחר בו כממלא מקום לרב [[שמואל זלמן יחיסון]] שנפטר זמן קצר קודם לכן.
על רבנותו בשנה הראשונה ועל המקוה החדשה שבנה ב[[עיירה]] מסופר בעיתון המליץ (7 בספטמבר 1887, ח"י [[אלול]] תרמ"ז): "זה כשנה בא לשבת על כסא הרבנות בעירנו הרב הנכבד גדול בתורה ויראה ומעורב בדעת עם הבריות רמ"ז ניימארק נ"י, אשר שנים רבות עבד עבודת הקודש בעיר ואם בישראל סטאראדוב, ואחר כך היה לרב בעיר וויעליז, ויכהן עוד בתור אב"ד בק"ק וויטעבסק, וכל העם מקצה כבדוהו וירוממוהו, כי אהוב ורצוי הוא לכל על טוב לבו ועל טדותיו הטובות. 

בן י"ח שנה היה למורה צדק ולו הסכמה מהאדמו"ר בעל צ"צ נ"ע ומכמה גאוני הדור.. דאגו טובי העיר לטובת הרב ולהוסיף על שכרו (להרב המנוח נתנו עשרה רובל כסף לשבוע, ולזה יתנו פי שניים ועוד.. 

ולשנות לטוב גם המקואות (שתי מקואות לנו, האחת של עץ — לבנות המון העם, והאחת מרוצפת אבגי גזית — לבנות העשירים) זו של אבנים אשר הייתה חפירתה עמוקה להשיג [[מים]] נובעים, עמל רב היה לחממה, על כן השכיל הרב הנ"ל ויבנה בטוב טעם ויעשה כמין בית ועליה וביניהם רצפת אבנים, ובהרצפה עשה נקב כדין כדי שיהיו המים העליונים מחוברים ולא יהיו שאובים, ועתה נקל לחממה".