עריכת הדף "חיים אליהו מישולובין" (פסקה)

== סיפורי חסידים ==

במשך חייו בעת שהותו בסמרקנד, החל מגיל צעיר ביותר, כתב ר' חיים אליהו, סיפורי חסידים אותם שמע מגדולי החסידים, שהסתובבו ברחבי ברית המועצות באותה התקופה.

את רוב סיפוריו שמע מאת החסיד [[חיים אברהם דוכמן]], אותם שמע מסבו החסיד ר' [[מרדכי יואל דוכמן]], מגדולי חסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]], ותלמידו המובהק של ר' [[יצחק אייזיק מהומיל|אייזיק הומלער]].

מחזה רגיל, היה זה לצפות בר' [[חיים אברהם דוכמן|חיים אברהם]] וחיים אליהו צועדים לאיטם ברחוב, ור' חיים אליהו בולע בצמא כל מילה. עד שנת תשי"א, אז נאלץ ר' חיים אברהם דוכמן, לברוח מסמרקנד, עקב רדיפות הממשלה, אל עבר [[סיביר]], שם נפטר.

את שאר סיפוריו כתב ממה ששמע בעיקר מאחיו של חיים אברהם, ר' [[ברוך דוכמן]], [[דובער יפה]] מתלמידי תומכי תמימים בשנותיה הראשונות ובעל שמועה נודע. ומשאר החסידים הנמצאים ב[[סמרקנד]] באותה התקופה: מורו ורבו [[אברהם אליהו פלאטקין]], מורו ורבו [[שמואל נוטיק]]. ומשאר החסידים: [[ניסן נמנוב]], [[משה רובינסון]], [[מענדל פוטערפאס]], [[דובער איטקין]], [[ישראל נח בליניצקי]], [[שמחה גורודצקי]], [[ירחמיאל חדש]], [[בן ציון מרוז]], [[מנחם מענדל נאדל]].

את כל ה[[סיפורי חסידים|סיפורים]] ששמע, העלה ר' חיים אליהו על גבי הכתב, ובהגיעו לארץ ישראל, המשיך לכתוב עוד מתוך זכרונו.

בשנת תשל"א, כשהיה בידו אוסף סיפורים כתב על כך ל[[רבי]] את השורות הבאות:

{{ציטוט|תוכן=הנני שולח לרבי צילומי הרשימות של הסיפורים ופתגמים שרשמתים על פי זכרוני בעזרת ה'. הרבה ענינים (ואולי גם רוב מהם) שמעתי בשנות תש"ז-תש"ט, ממורי החסיד ר' חיים אברהם דוכמן, שהיה נכדו של החסיד הידוע ר' מרדכי יואל זוכמן ועד גיל 18 הסתופף בצלו של סבו, ורוב הסיפורים שמע ממנו, רח"א מצטיין בכישרון הזיכרון שלו להפליא, היה דייקן בלשונו וכל דבר היה מספר כפי ששמע מסבו והדבר שהיה חוזר ומספר כעבור שנה היה ממש באותו הלשון. אותם הסיפורים חקוקים בזכרוני במיוחד, ואני חושב שהם בדיוק ממש כפי ששמעתי בדיוק.

כמו כן סיפורים רבים ששמעתים ממספרים אחרים בתוכם החסיד ר' דובער יפה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בשנים ראשונים של הישיבה בעל זיכרון חזק, והוא היה ב"א של החסיד ר' שלום ר' הלל'ס, והתמסר מאוד לסיפורי צדיקים וחסידים.

רשמתים בלה"ק משובשת כפי יכולתי, ולפעמים באידיש כדי שלא אסלפם השתדלתי שלשון האדמו"רים יהיה כפי ששמעתי בדיוק. לאחרונה שמעתי הצעות לסדרם ולהדפיסם ויש אומרים שכדאי לתרגם אותם ל[[עברית]] ואחר כך להדפיסם. ולכן אבקש מכ"ק להשיב חוות דעתו הק' האם להוציאם לאור ולהדפיסם ואם צריך לתרגמם.|מרכאות=כן}}
'''תשובת [[הרבי]] הייתה:'''
{{ציטוט|תוכן='''1) באם לא נדפסו עדיין 2) באם (כמובן) על פי הסברא אמיתיים הם.'''|מרכאות=כן}}

עקב מחלתו לא היה סיפק בידו להדפיסם, אך לרגל שנת הארבעים לפטירת סבם החליטו בני משפחת גלוכובסקי, חתנו, ונכדיו, להדפיסם. לעת עתה, הודפסו שני חוברות. הראשונה לרגל שמחת ה[[נישואין]] של הת' שניאור זלמן גלוכובסקי, בחודש כסלו תשע"ב. והשניה, לרגל שמחת הנישואין של הת' יחיאל גלוכובסקי ב[[חודש ניסן]] [[תשע"ב]] - נכדיו.