עריכת הדף "חזקיהו המלך" (פסקה)

===כוח התפילה===
ב[[תלמוד בבלי]] ב[[מסכת ברכות|ברכות]]{{הערה|דף י עמוד א}} מתוארת המחלה של חזקיהו כעונש על כך שהוא לא [[נישואין|נשא אישה]] והוליד ילדים, בניגוד לצו [[פרו ורבו]].

נבואתו של [[ישעיהו]] הנביא, "צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה"{{הערה|מלכים ב', כ' א'}} מועצמת - "כי מת אתה" בעולם הזה "ולא תחיה" - [[העולם הבא|לעולם הבא]]. כאשר ישעיהו מודיע לו כי הסיבה לעונש החמור היא הימנעותו מהולדת ילדים, עונה לו חזקיהו כי הוא ראה ב[[רוח הקודש (יהדות)|רוח הקודש]] שבניו יהיו רשעים. ישעיהו משיב לו: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת, איבעי לך למעבד. ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא, ליעביד!" (תרגום: למה לך להיכנס לכבשונו של מקום, מה שצווית עשה, ומה שרוצה [[הקב"ה]] לעשות הוא יעשה.). חזקיהו מבקש מהנביא שישיא לו את בתו לאישה, ואולי זכות הנביא וזכותו שלו תעמוד להם והעתיד של בניו ישתנה, אבל ישעיהו מתנגד ואומר לו שכבר נגזרה גזירה שימות. חזקיהו עונה לו: "בן אמוץ כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא, '''אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם, אל ימנע עצמו מן הרחמים'''". 

חזקיהו נתרפא, [[נישואין|נשא]] את בתו של ישעיהו ונולדו לו ממנה בנים, ביניהם רבשקה ומנשה.

ב[[הגהות הב"ח]] (על אתר) מובא המשך למדרש, ומסופר שכשגדלו שני בניו של חזקיהו המלך, רבשקה ו[[מנשה המלך|מנשה]], הוא הוליך אותם על כתפיו ל[[בית מדרש|בית המדרש]] [[לימוד תורה|ללמוד תורה]]. בזמן הליכתם שמע חזקיהו את שני בניו מתלוצצים ומדברים על ראשו כעל קרבן לעבודה זרה. חזקיהו השליך אותם לקרקע. רבשקה נהרג ומנשה חי והפך למלך יהודה. לפי גרסה זו '''רבשקה''' המתואר במדרש איננו [[רבשקה]] שליחו של סנחריב, שכן הוא מת בילדותו.