עריכת הדף "חותם בולט - שוקע" (פסקה)

==בחסידות==
===[[אתערותא דלתתא|מלמטה למעלה]] (ב[[עבודה|עבודת האדם]]{{הערה|לקו"ת עקב, ד"ה ארץ הרים ובקעות}})===
[[אהבת ה']] היא תנועת [[דביקה חשיקה וחפיצה|השתוקקות]] של האדם להתעלות ולהידבק בה'. בשל היות תנועה זו "בליטה" היא נקראת "הר" (ומטעם זה נקראו ה[[אבות]] "הרים" וה[[אמהות]] "גבעות". שיסוד עבודת כולם (גם יצחק ויעקב) הוא אהבת ה'), "[[אהבה כרשפי אש|אש]]" ו'''חותם בולט'''. היראה לעומתה היא תנועה של [[ביטול]], "משים עצמו כשיריים" – ונקראת חותם שוקע.

כפי שפעולת החותם בשעווה הפוכה מתכונתו (חותם בולט עושה צורה שוקעת וכך להיפך), כך הוא ברוחניות: אהבת ה' ממשיכה מלמעלה חותם שוקע (גילוי אלוקות מצומצם לפי ערך הכלים), אך יראה וביטול ממשיכות את אור אין סוף הבלתי מוגבל (חותם בולט ש"מלמעלה").

===[[אתערותא דלעילא|מלמעלה למטה]] (בהמשכת [[אלוקות]])===
בחותם בולט ושוקע "מלמעלה למטה" (הדבר הפוך בדיוק מאשר בעבודת האדם{{הערה|ראה פסקה הקודמת.}}): ההמשכה מלמעלה בבחינת חותם בולט עושה למטה חותם שוקע, וחותם שוקע למעלה עושה חותם בולט למטה.

כך לדוגמא, תפילין של ראש הם חותם בולט{{הערה|לקו"ת שה"ש ד"ה שחורה אני ונאוה (דף ד ע"ג).}}: גילוי אורות '''נעלים''' (שלא יכולים להתגלות אצל האדם) - המרומזים ב"בורא '''חושך'''". לעומת זאת תפילין של יד הם חותם שוקע (אורות נמוכים השייכים לרדת ולהתלבש בכלים) – ומרומזים ב"בורא אור".

דוגמה נוספת לכך{{הערה|לקו"ת עקב יג ג.}} היא מאש היורדת על מזבח כאריה האוכל קורבנות: אריה הוא בחינת גילוי אהבה (חותם בולט) הגורם למטה בעולמות יראה (חותם שוקע). ולעומת זאת בחינת הגבורה והצמצום שלמעלה (חותם שוקע, פני שור מהשמאל) מעורר למטה אהבה (חותם בולט).